מבוא: פרדוקס העיבוד הדרמתי

עמוד:12

מבט מהיר בסצנה השייקספירית יסייע בהמחשת קשת הגישות, אף כי למעשה יובאו כאן שתיים מהן, שבצבעיהן החדים יסמנו משהו מהמגוון המחקרי-ביקורתי, בעיקר זה המודרני, ובעזרתן יסומנו אף מגמות הדיון בחיבור זה . הסצנה היא השלישית במערכה הראשונה של הטרגדיה השייקספירית אותלו ( 1604 , Othello ) , ועניינה הוא העימות שבין ברבנציו, אביה של דזדמונה, לאותלו, בעלה זה מספר שעות . "זה הכישוף [ . . . ] ואין אחר" . כך מצהיר אותלו השחור בסיכום סיפור ההתאהבות שלו ושל דזדמונה הלבנה ; כך הוא מסכם את נאום הסנגוריה שלו מול התובע, אביה של דזדמונה, המאשים אותו ששבה את לב בתו ב"מעשה כשפים" . אותלו, "מורי" ( Moor ) במקור, כלומר, קרוב לוודאי אפריקאי-מוסלמי במוצאו, סיפר במשפטו איך נפל בשבי ונמכר לעבדות בוונציה הנאורה, שאותה שירת מנעוריו כחייל וכמפקד, החשוף לפציעה ולמוות ; האם סיפורו מעניק לו את הזכות לאהבתה של דזדמונה הלבנה, בת המעמד העליון בוונציה ? חורצי הדין, לשבט או לחסד, הם הסנטורים של רפובליקת ונציה . אלה הם שליטים, מנהלי מלחמות וכיבושים, ויושבים בדין פלילי . גישה אחת לדיון בסצנה ( כמו גם במערכה הראשונה ובמחזה כולו ) היא זו שמייצג חוקר העיבוד השייקספירי מקס בלוסטון ( Bluestone ) . נקודת המוצא של בלוסטון, כפי שמוצג בספרו החוקר את העיבוד הדרמתי מפרוזה לבמה של שייקספיר ובני זמנו, 4 אבל בתוך שדה החקר המסורתי הנרחב היא היסטורית והשוואתית . הזה בלוסטון מגדיר ותוחם את מטרתו, שהיא "לאבחן ולהדגים את טיבו ואיכויותיו של העיבוד הדרמתי" . הוא מבהיר את ההדגש הזה לעומת שניים מחשובי חוקריו של שייקספיר : מחד גיסא הוא מבדל את גישתו מזו של ת"ס אליוט ( Eliot ) , הרואה בחקר העיבוד רכיב 4 . Max Bluestone , From Story to Stage : The Dramatic Adaption of Prose Fiction in the Period of Shakespeare and his Contemporaries , Hague : Mouton , 1974 . ישראל המאירי 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא