להגיע לנושאים הישראליים

עמוד:11

התשלומים ולהתקדם לעצמאות כלכלית בלי ליצור אבטלה . אני חוטב שהיום צריכים שרי­אוצר ומנכ"לי אוצר ללכת ולבקש סליחה מיהושע רבינוביץ' ולהראות אותו כמופת של שר­אוצר,שלאחר מלחמת יום­הכיפורים שעלתה לנו תפוקה לאומית של שנה שלימה, הוא הצליח לנווט את כלכלת המדינה לקראת קידום היצוא, הקטנת הפער במאזן התשלומים והורדת אינפלציה,מבלי ליצור אבטלה . אבל אני רוצה להדגיש את הצד השני של המטבע, של חובת האדם לעבודה . את השלילה של פראזיטיות . כשם שאני שולל חיים מרווחי הון, אני חושב שצריר לשלול מנקודת­ראות סוציאליסטית פראזיטיות כלשהי ואני חושב שמומר עבורה זה צו ראשוני של כל מי שרואה את עצמו סוציאליסט . אז יש הרבה היבטים לעניו הזה של מוסר העבודה ועבודת­כפיים, של עבודה לא עברית בבניו, במלונאות ובענפי משק אחרים . יש לנו בעיה באשר ליוקרת עמל­הכפיים בישראל . אבל מה שלא נותן לי מנוח, זה שאנחנו כמעט אחרונים בפריון העבודה והייצור ברשימת המדינות המתועשות . ואני חושב שתנועת­פועלים שלא מנסה להתמודד עם העניו הזה עושה שגיאה גם מבחינת רמת­החיים של העובד . אביא לפניכם נתונים, של ,1979 לפני האינפלציה המטורפת, והם גם יותר משמעותיים . העובד ההולנדי יצר 35,700 דולר בממוצע בשנה, השוויצרי ,32,400 הגרמני 30,000 דולר, הצרפתי פחות ­ 27,000 . אגב, בארצות­הברית ­ 24,000 . הבריטי ­ 15,900 דולר; האיטלקי ­ 15,800 דולר . העובד בישראל ­ 14,300 דולר . המעניין הוא שאנחנו מפגרים גם בשכר­העבודה . שהרי, שבסופו­של­דבר, השכר הוא פונקציה של הפריון, למרות המאבקים המקצועיים . ולכן, מי שלוחם להעלאת פריון לא בהטפה לעבודת יזע אלא בדרישה ליחס, ממירות, איכפתיות, יבין שזו הדרך להעלות את רמת­שכרו של העובד . התביעה למומר עבודה הוא אלמנט חשוב בחשיבה סוציאליסטית . עוד כמה מלים על אתגר ההשתתפות, שהוא במידה רבה סוציאליזם . נקודת המוצא היא שהאדם איננו סתם כוח­עבודה . הוא ריבון, הוא סובייקט וכבר מארכם אמר, ובזה הוא צדק, אסור שהיחסים בין אנשים יהיו כמו 'חמים ביו חפצים, בין דברים . המשטר הקפיטליסטי המבוסס על בעלות פרטית, חוץ מזה שהוא לא שוויוני, גורם לו לארם להיות מנוכר והניכור הוא אבי האדישות . והנה גם במשטר של בעלות ציבורית חזרה והופיעה שוב אותה בעיית תלישותו של היחיד, כלומר, העברת אמצעי הייצור לידי החברה יצרה מערכת ביורוקרטית והאדם שוב מנוכר . מכאן החשיבות של השתתפות העובדים . אלא פה אני עושה אבחנה בין שיתוף והשתתפות . קואופרציה ושיתוף זה מושג אחד, והשתתפות מושג שני . חשוב שבדיונים תנועתיים נשמור על אבחנה זו . באנגלית יש מושגים נפרדים . יש . קואופר"שו', קואופרציה; יש קולקטיביזם, שיתוף . כר, למשל, הקיבוץ הוא לא סתם קואופרציה, הוא קולקטיביזם . מאידך ­ Participation in menagement in decision making . לקואופרציה ושיתוף יש מכנה משותף : הנוסחא היא בעלים שווה עובדים, עובד הוא בעל­המשק . ככה זה בקיבוץ . כל העובדים הם כל הבעלים . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא