1. פגישת החוג מיום 9.10.84 - עם משלחת מהתנועה הקואופרטיבית במונדרגון, חבל הבסקים, ספרד

עמוד:8

750 מיליון דולר ) 3031 מחם בייצוא ( . בקואופרטיבים החינוכיים לומדים 40,000 ילדים בבתי­ספר יסודיים ותיכוניים . בקואופרטיב הצרכני חברות 140,000 משפחות ­ אחת מכל חמש משפחות בארץ הבסקים . ל"קחה לאבורל פופולרי', בתור מוסד מרכזי לאשראי, יש יותר מחצי מיליון לקוחות ­ משמע, אחד מכל חמישה בסקים קשור, במידה זו או אחרת, ל"קחה" ולקבוצת הקואופרטיבים שלה . ובכן, נשאלת השאלה : כיצד קרה שנסי וו, אשר התחיל בחמישה עובדים, הפר תוך דור אחד למכלול כלכלי חשוב ומשפיע בארץ הבסקים כולה ? היו לכר שלוש סיבות : ראשית, ארגון התשתית של הקואופרטיבים; שנית, הגורם הפדרטיבי, ההתאגדות; שלישית, גורמי חוץ, שאינם תלויים בחברי הקואופרטיבים עצמם . ביסודות, אין הבדל רב בינינו לבין הקואופרציה בעולם . אבל יש גם ייחוד ­ למשל, הסולידריות עם מעמד הפועלים כולו . כדי לחשב את המשכורות אצלנו, אנו בודקים, כל שלוש שנים, את המשכורות בסביבה הקפיטליסטית ­ כדי שערכם של מאה ימי עבודה בקואופרטיב יהיה שווה לערכם של מאה ימי עבודה במפעלים הלא­ קואופרטיביים באזור . אנחנו מדברים על סולידריות במובן כפול : עם הסביבה ובתוך המפעל . הפער המירבי במשכורות בתור המפעל הוא 1 ל­ 3 ­ ואילו במפעלים אחרים הוא 1 למי יודע כמה . כמובן, יש אצלנו קואופרטיבים, שהיו יכולים להרשות לעצמם לשלם יותר, אבל אז היתה נפגעת גם הסולידריות עם הסביבה וגם היינו מגדילים את הפער, ואת זאת אין אנו רוצים . התוצאה היא, שבעלי המשכורות הנמוכות ביותר בקואופרטיבים מרוויחים בכ­ < 153 יותר מאלה בדרגות הנמוכות בסקטור הפרטי; ואילו המנהלים בקואופרטיבים מרוויחים פחות מהטכנאים ב"שוק החופשי" . במלים אחרות, הן המנהלים והן הטכנאים אצלנו, כאשר הם מצטרפים לקואופרטיב, הם עושים זאת על­פי בחירה מעמדית, שכן בשוק הפרטי היו יכולים להרוויח יותר . יש לנו ייחוד גם בשימוש ברווחים . במפעלים הקפיטליסטיים לא היתה אח פעם מדיניות של השקעה חוזרת . הרווחים מושקעים באופן ספקולטיבי ­ לא במודרניזציה של המפעלים ולא בהכנתם לעתיד . לא כן בקואופרטיבים . עשרה אחוזים מהרווחים אצלנו מוקצבים לחינוך ולמטרות קהילתיות­סוציאליות של הסביבה כולה ) לא רק לקואופרטיבים ( . שאר הרווחים מתחלקים לפי פרופורציה מסויימת בין הון להשקעות ורזרווות של הקואופרטיבים עצמם ) ואלה אינם ניתנים לחלוקה ( , ובין רווח אינדיווידואלי לחברים ­ אבל גם אלה מושקעים למעשה בקואופרטיב . העובדה ­w 90 % של הרווחים נשארים בקואופרטיבים גרמה לגידול מהיר של ההון ­ 500 מיליון דולר תור כמה שנים . כאמור, הקואופרטיבים הבינו בשלב מוקדם מאד, שאם יתקיימו כל אחר מהם בנפרד, לא יוכלו להתפתח בסביבה קפיטליסטית . כדי להתקיים, מוכרחים להתאגד . ולכן תופס היום ה"קחה" ) הבנק של התנועה ( מקום מרכזי בתור מכוון ומפקח על פעולות הקבוצה כולה . דבר זה מתבטא בשני סוגים של פעולות : ) א ( באמצעות מחלקת הבנק של ה"קחה", המגשרת בין החיסכון לבין ההשקעות; ) ב ( במילוי תפקיד של 8

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר