ד"ר יעקב גולדשטיין, אוניברסיטת חיפה - מקומו של ארלוזורוב במדיניות היישובית-הציונית

עמוד:9

המדובר בתהליכים היקפיים, בעם היהודי בגולה וביישוב היהודי בארץ ישראל, הגורמים בעקיפין לעלייתה של תנועה שלמה להגמוניה בציונות, ובעקבות זאת הופכים מנהיגיה, ובכללם חיים ארלוזורוב, לראשי התנועה הציונית . ועור תהליך כללי השפיע על עלייתו של חייט ארלוזורוב ­ התהליך הכרוך בהדחתו של ויצמן מנשיאות התנועה הציונית, בקונגרס הי"ז, ב­ ,1931 שגרם למיפנה מהותי במיבנה התנועה הציונית . איו זה מקרה, שבשנות ה­ 20 נהנה ויצמן משלטון סמכותי בתנועה הציונית, שלא כפי שהיה עם שובו לנשיאות בשנת 1935 . בשנות ה­ 20 הנהיג את הציונות הגוף ההטרוגני, שנקרא אז בהכללה "הציובות הכללית", בעוד שהמפלגות האידיאולוגיות היו שוליות . אך מראשית שנות ה­ 30 נעלם גוש הטרוגני זה, והתנועה הציונית הושתתה ופעלה על יסוד קואליציות של מפלגות אידיאולוגיות . לכן אין פלא שויצמן, שלא היה שייך למפלגה אידיאולוגית, איבד את הבסיס לשלטונו . הקואליציות המפלגתיות, המציי 1ות את חיי התנועה הציונית משנת 1931 ואילך, הונהגו על ידי מפא"י, ומנהיגיה של תנועה זו מעצבים מעתה את המדיניות הציונית והיישובית . מכאן ­ לארלוזורוב עצמו, שעל השפעתו כמדינאי וכמעצב קווים מדיניים, אתייחס על ידי הארת עמדותיו בשלוש סוגיות מרכזיות, שקבעו את המצב הפוליטי ביישוב ובציונות ) באמצעות היישוב גם הציונות, משום שבשנות ה­ 30 נעשה היישוב גורם מרכזי המעצב את התנועה הציונית וזה ההיפר ממה שהיה בשנות ר . ­ 20 ( . הראשונה היא סוגיית היחסים בין הפועל­הצעיר ואחדות­העבודה והקמתה של מפא"י . כידוע, מפא"י הוקמה בשנת 1930 כתוצאה מהאיחוד בין מפלגת הפועל­ הצעיר, שעם מנהיגיה נמנה חיים ארלוזורוב, לבין מפלגת אחדות­העבודה . ארלוזורוב נמנה עם המתנגדים החריפים לאיחוד זה . על כך קיימת עדותו המאוחרת של דוד בן­גוריון, בדברי הספדו לארלוזורוב ביום האבל להרצחו, ב­ 6 ביוני 1934 . בן גוריון מספר שארלוזורוב "עמד באדיקותו להפועל­הצעיר יותר מהחברים הוותיקים", וכאחד מהמתנגדים התקיפים ביותר לאיחוד שתי המפלגות, נלחם ארלוזורוב כמעט עד היום האחרון שלפני האיחוד . אנו עדים לאירוע המרכזי בהיסטוריה של תנועת הפועלים הארץ­ישראלית . אין ספק, שהאיחוד שיצר את מפא"י, ובמקביל לו האיחור שקם בגולה בין שני הארגונים העולמיים שהיו קשורים עם המפלגות המתאחדות בארץ, "ההתאחדות" ו"הברית העולמית של פועלי ציון צ . ס . " ­ העלו את מפא"י להגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית למשך עשרות שנים . על ידי השגת הגמוניה זו עיצבה מפא"י את המדיניות הלאומית של העם היהודי וקבעה את גורלו . כאמור, חיים ארלוזורוב היה מהמתנגדים החריפים למפעל היסטורי זה, אלא שנשאר במ'עוט במפלגתו, מפלגת הפועל­הצעיר . סוגיה שניה היא סוגיית הפאריטט . בפברואר 1931 התלכדה מפא"י סביב תוכנית הפאריטט . האיש שהביא תוכנית זו למפא"י והעלה אותה כהצעה לתוכניתה המדינית של המפלגה, היה ברל כצנלסון . בדל שלל אז את השקפתו של חיים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא