|
|
עמוד:15
שאלה שניה : מה מידת המעורבות של המנהלים, המעורבות האמיתית, במקום ? האם באמת כל המנהלים מהיחסים לפרוייקט הזה בכנות ? שלישית, באשר לוועדי עובדים : האם הם מעורבים בכל המקרים, או שהם מעמידים את עצמם בהסתייגות ? ולבסוף, האם רפי מוכן לנקוט בסדרגודל של התקציב שנקבע לפעולות אלו ? יעקב שלום : שאלה ראשונה תקציבית : האם לא כדאי להקים מרכז שרות אזורי לחבר ? האם אפשר להגיע לפעולות רווחה חברתית, אזורית או מחוזית ? שנית, באשר לסבסוד של החברים חסרייכולת כספית למען השתתפותם בטיולים : האם לאחר פעולה זו צורפו חברים רבים יותר לטיולים ? שלישית, בדרך כלל אני מתנגד עקרונית לחסד . לקחת ארוחה במפעל ולסבמד אותה, או לקחת אותה לחבר להערכתי זה חמד . הואיל ואנחנו מסבסדים את ארוחות העובדים שלנו, והעובדים משלמים כמעט אפס מה דעתך על אפשרות שמועדון הפנסיונרים יתן לחברים לאכול, ואת התשלום יקבל המועדון בעקיפין דרך המפעל ? מיכל פלגי : ברצוני לשאול בקשר ליעילות . במחקרים בעולם בנושא השיתוף לא נמצא מימצא חדמשמעי כלשהו בקשר להשפעת השיתוף על יעילות . לפי דבריך נמצאה ב"מרכבים" יעילות גבוהה יותר כתוצאה מהשיתוף . האמנם זאת תוצאה משיתוף או זאת תוצאה ממשהו אחר ? האם יש לכם מעקב ? אני יודעת שערכתם מחקר או נסיון למעקב; אם כן, מר, התוצאות של המחקר הזה ? באילו תחומים הוא הראה שהתכנית שינתה דברים ? שנית, אמרת שאתם עוסקים בשלושה סוגים של דברינו : קומוניקציה, העשרה ואיכות חיי עבודה סביבתית . השאלה היא : מה הפרופורציה ? נדמה לי, שהדגש הוא פחות על העשרה ופחות על קומוניקציה, ויותר על הצדדים האחרים שמחוץ לתוכן העבודה . האם ההתרשמות הזאת נכונה ? אורי אדיב : התכנית החברתית הופעלה בתקופה קשה מבחינה כלכלית, לפחות בחלק מהמפעלים, שהפסידו או שלא התאזנו . מה היה הפתרון הכלכלי לבעיות אלה במפעל שמצבו קשה ? שנית, האם הפער בין המפעלים ברמת הרווחיות ובאופני הייצור גרם לסטנדר טים שונים של פתרונות ? אחרון ידלין : שאלה לארגון הפעולה הזאת : אולי תוכל לפרט איר נבחרו העובדים לוועדות ועדת ההיגוי המרכזית והוועדות האחרות ? וכאשר מפעל נכנס לתכנית הזאת האם זה התחיל בעזרת ועד העובדים או לא ? איפה התקבלה ה . ? חלטה בציבור העובדים כולו ולא רק בהנהלה ? 15 >
|
|