|
|
עמוד:14
להיכנס לפרטי הדברים האלה . הם ידועים, הם ענייו שבכל יום . מה עושות פעולות פיגוע וחבלה במקומות יהודיים, לעתים גם כאלה שבכלל אינם מזדהים כל כר עם ישראל . יש בית ספר חרדי בבלגיה שפגעו בו, שספק אם בית הספר הזה היה כל כר פרוצי ו ני, אבל לא פגעו בו אלא בשל הזיהוי של העם היהודי עם ישראל . אז מצד אחד, הרי זהו דבר שהיה משאת נפש של הציונות, שתהא חפיפה ביו עםישראל לארץ ישראל וביו הציונות לביו היהודים במקומות אחרים . ומאידר גיסא, יש בזה כעין סתירה, שיהודים בכל מקום שהוא בעולם חשופים לסכנות, שחשבנו שהן הסכנות המאיימות על היהודי הבודד בחברה שאינה יהודית . במידה מסויימת, ואני חוזר פה על דבר שנאמר בשנים האחרונות הרבה פעמים, מדינת ישראל ביו העמים הפכה להיות היהודי בגולה . באופן סימבולי, מה שהיה הפרט היהודי בחברה לאיהודית כר היום המדינה היהודית בחברת העמים . גם בזה יש כדי לשנות, במקצת לפחות, את הפרספקטיבה שלנו לגבי הלקחים של השואה . בכלל, שאלה היא איר מפיקים לקחים ? מה זה לקחים ? יש טענה שהגנראלים נלחמים תמיד את המלחמה הקודמת, כלומר : קשה מאוד להגיע למצב של לקחים שיהיה בהם משום ניבוי, מה שקוראים היום בשפת מדע החברה 'ניבוי של ראייהמראש אילו תהליכים יתרחשו בעתידי . ועוד הרבה פעמים אנו אומרים, ובדיו, שהשואה היא מאורע שלא היה כדוגמתו מימות עולם . שלא היה כדבר הזה, לא בהיסטוריה הארוכה של פרעות ויסורים שעברנו אנו, היהודים,ולא במלחמות ומעשי האכזריות שהיו בהיסטוריה האנושית ביו עם לעם וביו קיבוץ אנשים אחד למשנהו . אנחנו אומרים, ולא בכדי, שיש בשואה דבר שלא היה עוד מעולם . אפשר לנסות להגדיר את זה, למה זה מיוחד, במה זה מיוחד . בשעה שאנו אומרים שהיה זה דבר יחיד ומיוחד, חד פעמי, אנחנו רוצים להאמין שזה חד פעמי . דהיינו, שזה לעולם לא יחזור . ואם זהו דבר חדפעמי הרי אי אפשר להפיק מזה לקחים על שום דבר אחר . אפשר רק ללמוד מזה איר זה משפיע עלינו, איזו תגובה יש לחיים שלאחר השואה על אותם האנשים אשר נושאים בזכרונם את תודעת השואה ביו אם עברו את זה בגופם וביו אם קראו את זה בספרים, ביו אם חשו את החוויה הזאת מתור הזדהות עם ניצולים וביו אם הם רואים את עצמם כממשיכי אותו העם, כמו שכתב יצחק קצנלסון 'העם היהודי שנהרג בשואה' . אם אומנם כר, אזי הבעיה היא לא לדבר על לקחים; הבעיה היא לראות מה זה גרם לנו ומה זה גורם לנו . הייתי רוצה לעמוד על כמה נקודות . לא על הדברים החשובים מאוד כגון הצד הדמוגרפי, לא על שאלת הרכבו של העם היהודי בימינו, ולא על השינויים הגיאוגרפיים בפיזורו כל הדברים הללו ידועים ולא עליהם אני רוצה לדבר, אלא על התודעה העצמית שלנו, מה חלקה של השואה בתודעה העצמית שלנו, בדורנו . אחד הדברים הברורים והאופיניים זהו התחושה ששואה היתה רק לנו, וכאשר היתה מלחמה באירופה חיפשו רק את היהודים כדי להשמיד אותם ומשום כר איו לבטוח 14
|
|