|
|
עמוד:11
אני רוצה לומר לחםדאי עשר שנים איורי הדברים שלו, שהוא עדייו צודק, אבל רק לגבי חלק מן התלמידים . וביו השאר באותו שאלון, שסיפרתי עליו, שאלתי, למשל, כך : "רבים מהנספים בשואה היו יהודים גלותיים ש . . . " וקודם כל נשאלתי על ידי התלמידים : מה זה 'יהודים גלותיים' ? פתאום מצאתי את עצמי עומד בפני דור חדש של תלמידים, שהמושג יהודיגלותי הוא מושג שאינו מדבר אליו . פתאום מצאתי את עצמי מנסה להסביר להם מה פירושו של דבר, של אותה תוית 'יהודי גלותי' שאני קיבלתי בחינוך שלי, ומתוך החינוך שלי הייתי צריך לצאת ולבנות לעצמי השקפת עולם אחרת, מנוגדת לו . שוב מעניין לענייך ובאותו ענייו, אני רוצה לומר, שהיום לומדים כבר פחות מדי מאמרים ששוללים את הגולה, מסוג הדברים שאנחנו למדנו בזמנו . היום 'גולה' מתקשרת כבר הרבה יותר עם הגולה הקיימת וזו היא גולה, שאצל חלק מן התלמידים מעוררת רצון של חיקוי ולא דחייה בנוסח של פעם . נקודה רביעית, אמרתי שאעלה כמה נקודות למחשבה ואני מקווה שהן תהיינה נקודות להתייחסות בדיון על פי הנסיון שלי, גם דמויות המופת מימי המלחמה ההיא משתנות קצת . אני קורא בכתובים על המפגש הראשון, ביגור, של הנוער הארץ ישראלי עם צביר, לובטקין ז"ל, וקורא על העוצמה שעוררה אז בנוער; אני יודע על עוצמתם של אבא קובנר, של רוזק'ה, של שרה, של חייקה גרוסמן, ואני יודע על דמויות אחרות, שניספו, אשר הנוער בארץ גדל לאורן מרדכי אנילביץ', איציק ויטנברג, ד"ר אטלס, ואחרים . אין ספק שאלו עדיין דמויותמופת בחינוך . אך יותר ויותר מתחילים להרגיש אצל הנוער יחס משתנה אל ראשי היודנראטים . שוב, אולי כתוצאה ממחקרים ומספרות, מעבודה של רבים, מספר פופולרי כמו ספרה של רות בונדי על ראש היודנראט בגיטו טרזין "אדלשטין נגד הזמן", שהוא ספר מאוד פופולרי אצל תלמידים, ודרך מחקר הרבה יותר כבד אשר יש תלמידים שמגיעים אליו מחקרו של ישעיהו טרונק על היודנראט; ודרך שורה של אנשים, כאשר בשיחות עם תלמידים אני נתקל, בפירוש, ביחס אוהב לאדם צירניאקוב, או ביחס אוהד לד"ר אלקס בקובנה, אך גם ביחס אוהד לרומקובסקי, יחס שלא היה לפני שנים, גם בפחות ביקורת עליו . אם יש יחס ביקורתי שמתעצם, הרגשתי היא שהוא מתעצם כלפי המנהיגות שברחה מאירופה והותירה שם את הצאן לבדו . זה כולל יחס ביקורתי כלפי דמויות פוליטיות שישנן היום, בארץ, ויש לזה גם הקשר פוליטי, כמובן, אבל לא רק כלפיהם . למשל, הרגשתי שיאנוש קורצ'אק כדמות שנשארה והלכה עם חניכיו היא דמות שיותר ויותר מעריכים אותה, ומבקרים יותר את אלה שהיו מנהיגים בתחילת המלחמה וניצלו להצלת עצמם את הסרטיפיקטים שנשלחו אליהם, או שהם נאחזו בידיים האחרות שהושטו . אני אומר עוד פעם, כי אני מבטא הרגשות, ואני מקווה מאוד שאינני מדביק יותר מדי את עמדותי האישיות בתיאור הרגשות אלו . בכל אופן, בדברים האחרונים בוודאי לא מצאתם אותן . אבל, למשל, בשורה של שיעורים שהעברתי במשך שנים, בנושא היודנראטים, ואחר כך בחיבורים של תלמידים בוודאי שאני מוצא את הדברים האלה . 11
|
|