|
|
עמוד:10
אקרא עוד קטע קטן מספרה של נתיבה בןיהודה, המשקפת יפה מאוד, לדעתי, מחשבות שהיו נחלת אנשים מסויימים . כמובן, היא משקפת זוויתראיה סובייקטיבית ואמיתותיה אינן מוחלטות, אבל נדמה לי שהיא משקפת דבר מה . נתיבה בןיהודה, המראה את יחסו האחר של הצבר ליהודי הגולה, את יחסו המתנשא, מספרת את זה בספרה "בין הספירות", דרר הדוגמה הבאה, למשל, כשהיא מדברת על אלי, שהיה לו נסיוןקרבי קורם במק"י הבלגי : "זה שאני לא בטוחה זה בגלל שאת כל אלה שבאו טריים מהגולה לא שאלנו כלום . היה איזה מיו חרם על העבר שלהם . הגולה זה היה רע, אז לא מדברים על זה . היה עליהם כתם . הם כביכול היו צריכים להתבייש בעובדה שהם לא היו איתנו כאן בילדות . הם לא היו איתנו יחפים עם מכנסים קצריםקצרים, והם לא היו איתנו בשפת הים, ברחבה, ולא צרחו ולא שרו איתנו בליל ששי בצריף, ולא בילו בקיץ כמר . שבועות בקיבוצים בעבודה חקלאית ולא היו כמונו גסים, עבים, לאומיים, הכי טובים מרומא ועד טוקיו, ולא היו כמונו שטופי מוח, לוהטים למות על מזבח המולדת . ובמקום כל זה היה להם בעבר שלהם, גולה, שואה, יהודים, מכנסים שלושתרבעי . הכל באשמתם . מי אמר להם לא לבוא לארץ לפני השואה ? בשואה יהודים גלותיים הרי הובלו כמו צאן לטבח, אנחנו כאן לא נחיה כר, אנחנו היהודים החדשים . אז אם בכל זאת באתם יותר טוב מאוחר מאשר בכלל לא, אז תסתכלו עלינו ותתנהגו כמונו ומה שיותר מהר בבקשה" . נתיבה בןיהודה, בלשון שלה, משקפת גם דברים שהתגלגלו מאוחר יותר . למשל, אני נזכר במכתב של עופר פניגר : שישנו, ביו השאר, בלוחמי הגיטאות, בבית אחותו, חדר מחנות ההשמדה . גם עופר פניגר במכתבו ליעל, מ ,1963 שוב מבליט מכיוון אחר "אני מרגיש כי מתוך כל הזוועה וחוסר האונים צומח ועולה בי רצון עצום להיות חזק, חזק עד כדי דמעות, חזק וחד כמו סכין, שקט ואיום, כזה אני רוצה להיות" . כזה הוא רוצה להיות, ובמובן מסויים הצבר של 1963 ואחרי 1967 בוודאי, גם הרגיש שהוא כזה . כאן אני מתקשר עם דבר שלישי : לי יש הרגשה,וזה שוב גם קצת מן התלמידים, שאיבדנו את שלילת הגולה ואיבדנו גם את שלילת היהודי הגלותי, ובמובן מסויים גם איבדנו את שלילת היהודי הגלותי שאנחנו חזקים ממנו וחזקים לידו . חםדאי כותב את הדברים הבאים, ואני מסכים איתו : "תמוה הדבר שאנחנו מרבים להצטדק על שאירע בשואה . אני סבור שהצטדקות זו נובעת מצורת החשיבה שלנו על הגולה, פרי החינוך שקיבלנו . למדנו כולנו שאנחנו טובים מהיהודי הגלותי, שהיה בזוי, מושפל ומשועבד, ולכן טיפח תכונות שליליות . ואילו אנחנו גאים, זקופים וחופשיים ולכן יש בנו תכונות טובות יותר . אני מטיל ספק באגדה הזאת . היהודי בגולה אמנם נרדף וסבל אר מעולם לא ראה עצמו נחות ובזוי . תמיד הרגישו היהודים שהם עולים על שכניהם ותמיד היו גאים וזקופים בלבם . בנינו בדמיוננו את דמות היהודי בגולה כפי שרצינו, כדי שנוכל להתנשא מעליו . את הטוב שבנו ייחסנו להישגינו ואת הרע למורשת אבותינו, אר לעתים קרובות ההיפר הוא הנכון" . 10
|
|