אופוזיציה - כיצד ולמה?

עמוד:14

אגב, קשה מאוד להיות באופוזיציה בזמן מלחמה, לא שאני חושב שבזמן מלחמה צריך לבטל את חופש הביטוי והביקורת, בהחלט לא ! לא שאני חושב, שבזמן מלחמה צריכה להיות ממשלת ליכוד לאומי, לא זה; חבל שעשינו אותה בימי מלחמת ששת הימים . לא מוכרחה להיות בזמן מלחמה ממשלת ליכוד לאומי, אפשר לנקוט כאופו­ זיציה עמדת אחריות, שכן בזמן מלחמה דרוש ריסון עצמי, בזמן מלחמה אין להיקלע למצב של כאילו אופוזיציה למדינה, לצה"ל . כמובן, צריך להבחין בין מצב שמלכת­ חילה לבין מצב של בדיעבד . גם אם אני חושב שלא היה צריך לפתוח במלחמה הזאת, בעיתוי שהיא נפתחה מוכרחים להבחין בין מלכתחילה לבין בדיעבד, וכאשר בדיעבד המלחמה מגיעה לאן שהיא מגיעה, ויש אתנחתא ואנחנו מכתרים את בירות, אנחנו צריכים לחשוב מה עושים באמצעות כיתור ביירות, איזה נכסים ואיזה יעדים אנחנו רוצים להשיג . אינני בטוח שהיעד הכי חשוב היה פיזור אש"ף על פני כל מדינות ערב, את כיתור ביירות צריך לנצל להסדר בדרום לבנון . כל זה בדיעבד . אם כן אני לא מציע את הצעת ד'יזרעאלי, להיפר, אני שולל אותה, אבל אני נשאר באופוזיציה טוטאלית אידיאית, וביחס למלחמת לבנון, חשובה העמדה היסודית, העקרונית . בביקורת שלי עליה אעמוד אולי רק על שני דברים : א . יש לי עמדה עקרונית והיא אתיקה בפוליטיקה, גם בפוליטיקה בינלאומית . נשתמש במושג שיגאל אלון השתמש בו לגבי יחסים בתור המדינה . העיקרון אתיקה בפוליטיקה אינו מאפיין את הפוליטיקה של המעצמות האימפריאליסטיות, בכל הדורות ער התקופה האחרונה ביותר . אף­על­פי כן אני מאמין, ששיבת העם היהודי לארצו אינה יכולה להיות בניגוד לגישה מוסרית גם בפוליטיקה הבינלאומית, ולכן אני אומר, אסור לישראל ליזום מלחמות . אלא כצעד שאין ממנו מנוס להגנת המדינה, או כהכרח להבטחת קיומה מול סכנות משמעותיות, סכנות קיום . אסור לישראל, וזו עמדה עקרונית, ליזום מלחמה לשם התערבות בענינים הפני­ מיים של שכנותיה, אסור לישראל ליזום מלחמה כרי להשליט סדר מדיני שמתאים לה במדינה שכנה . למלחמות קיומיות של ישראל על בטחונה יש גם תוצאות מדיניות, למלחמה הקיומית של מלחמת העצמאות היו גם תוצאות מדיניות ­ נמחקה תכנית החלוקה של ,1947 וראוי שתהיינה תוצאות רצויות לישראל לאחר מלחמה קיומית, שכן בדרר כלל מלחמה קיומית כזאת היא באמת רבת קורבנות, יותר מאשר מלחמה יזומה . אבל על כר לא יוצאים למלחמה יזומה, על­כר לא מקריבים דמים תרתי משמע . זוהי גישה מוסרית, שיש בה גם שיקול ראציונאלי של האינטרס הישראלי . לדעתי, ישראל למען קיומה ובטחונה, למען מעמדה הבין­לאומי, למען מרכזיותה בעם היהודי, למען תהיה מרכז משיכה שואבת לעליה, ­ היא זקוקה לא רק לכוח צבאי, לא רק לעוצמה כלכלית, היא צריכה להיות גם חברה ייחודית, חברת מופת צודקת; והיא זקוקה למעמד מוסרי ולתוקף מוסרי בעם היהודי ובקהילת העמים הדמוקראטיים . במלחמת לבנון בנסיבות הייחודיות שלה, בלחימה בשטחים בנויים, אף כי באשמת אש"ף, ישראל סיכנה וזיעזעה את היתרון המוסרי שלה . כל מלחמה מעלה לפעמים את הסכסור שבין הצדדים לרמה גבוהה יותר של עימות . כל מלחמה מכניסה כלי נשק והשמדה משוכללים יותר, מתוחכמים יותר, יקרים יותר מבחינה כלכלית, לזירה . ואני התלהבתי לא פחות מאחרים מהשמדת הטילים הסוריים, אר תיכף חשבתי שבזה אנחנו נכנסים באמצעות ברית­המועצות למירוץ חדש גלובאלי של כלים יותר משוכללים, של אמצעי מלחמה יותר יקרים, ובמירוץ הזה יקשה לישראל לעמוד, גם כלכלית, ולכן לא צריר לזרז אותו . ההתאפקות ממלחמה יזומה יש לה משמעות . ודווקא מלחמת יום הכיפורים שלא היתה יזומה על­ידינו, הביאה לדבר הפור, היא לא העמיקה האיבה, אלא הביאה לאיזה שהיא אפשרות של הסדר שאף אם אני לא מאושר ממנו, שכן ויתרנו על גבולות בטחון וכוי, אבל בכל זאת הגענו להכרה בישראל, להידברות עם ישראל . לכן עקרונית אני מתחיל מנקודת מוצא אידיאית ביקורתית על המלחמה הזאת, אם כי אני לא מציע שעל כל מהלר, ועל הדברים שבכל זאת נתנו את פריים, נגיד שהם אסון, שהם רע . המלחמה ­ למען מימוש תכנית הליכוד נקודה שניה בביקורת שלי על המלחמה הזאת היא בזאת שהיא היתר, לא רק מלחמת שלום הגליל, אלא מלחמת לבנון, היא למעשה נועדה להיות מלחמה למען מימוש תוכנית הליכוד ביהודה שומרון ועזה . 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא