אופוזיציה - כיצד ולמה?

עמוד:13

אפשר לדבר על שוויון מוותרות ? האם ההגנה נמצאת באותו מישור עם תנועות הפרישה ? אנחנו אופוזיציה אידיאית לאידיאולוגיה שאין לזלזל בה ובכוחה . אנחנו אולי בורחים מן המושגים שלנו, אבל הליכוד יונק היום ב­ 1982 מהמושגים שלו, מושגים עתיקי יומין . למהותה של הרמוקראטיה כתנועת העבודה דיברנו על צמיחתה של חברה יהודית עצמאית . מושגי היסוד שלנו היו צמיחה, פיתוח, בנין, יצירה, עבודה, עמל, התיישבות, הגנה, עם­עובד . מושגי היסוד של אצ"ל היו כיבוש, לכבוש את ההר, מרד, "הזורעים ברם בחירות יקצורו", "ארץ נגאלת בדם" וכדומה . אלה מושגים שבהם הם חיים עד היום הזה . והוא הדין בתחום הכלכלי סוציאלי, אנחנו גרסנו סוציאליזם כאידיאל של צדק, והם גרסו פילנטרופיה כאידיאל של צדקה, מעשה חסד, סעד כמעשה חסד, כאימרתו של בגין בימינו : להיטיב עם העם . אחת מן המשימות בתקופה האופוזיציונית היא ­ לחשוף את הולכת השולל שנוהג הליכוד עם השכבות החלשות והמקופחות בחברה . יש מי שאומר שהדיבורים על הסכנה לדמוקראטיה הם דמיוניים, ולא כן . יש סכנה לדמוקראטיה הישראלית, סכנה ממשית, מפני שדמוקראטיה אינה רק מכאניזם של שלטון הרוב, לא רק ממשלה שנשענת על רוב ועל אמון פרלמנטרי, דמוקראטיה היא הקפדה על הכלים של ויכוח חופשי, היא אולי יותר מכל הגנה על זכות הפרט, על זכות המיעוט, על זכויותיו וחירותו של הפרט ושל המיעוט ששום רוב לא רשאי לגזול אותם, או לפגוע בהם . זוהי הגדולה של הדמוקראטיה . אין הרוב יכול לגזול חירות וזכות מיחיד וממיעוטים . דמוקראטיה היא גם כבוד ליריב, האזנה לביקורת, התחשבות באופוזיציה, מתי נוצרים הלכי רוח אנטי דמוקראטיים ? בהשוואה היסטורית סוציולוגית מביאים לכר שני תהליכים : א . אינפלציה דוהרת, כאשר העם מאבד את האימון במטבע המקומי, ב . כאשר מצטרף לכף מצב שבו המדינה שרויה בעימותים לאומניים כלפי חוץ . בתקופה כזו, על פי הנסיון הגלובלי, צומחים הלכי רוח, תנועות אנטי­רמוקראטיות­ שני האלמנטים האלה קיימים וכנראה ימשיכו להיות קיימים אצלנו : יש אינפלציה מטורפת, כמעט כמו בארגנטינה, ואנחנו גם נקלענו ונקלעים לעימותים כלפי חוץ : פתרון בעיית לבנון, המאבק על האוטונומיה, הסדר הבעיה הפלשתינאית, היחסים עם האמריקאים, וכוי . שני תהליכי הרקע הנ"ל קיימים במציאותנו, והם שמעלים את הנטיה לפגוע בחופש המידע באמצעי התקשורת, לפגוע בחירות היצירה הספרותית והאמנותית, להוקיע כל ביקורת על מדיניות הממשלה כחוסר פטריוטיות, כמעט כבגידה . במציאות זו על השאלה : מה צריר לעשות באופוזיציה ? יש לענות : צריך להתייצב נגד כל נסיון של הסתה ורצח אופי של אנשי ציבור או של תנועות חברתיות . איננו זקוקים ללמוד מחירות מה היא נאמנות לאומית . אנחנו צריכים להיאבק נגד ההינתקות של מדיניות הבטחון, מהמסורת ההומאניסטית של הציונות . המלחמה ולאחריה כאן אני רוצה להעיר כמה הערות על המלחמה ולאחריה . אמרתי, מבחינה אידאית אופוזיציה טוטאלית, אינני מציג הנחה הפוכה מזו שאלי זמיר הציג . אני בהחלט לא מקבל שאנחנו נאמץ את התיאוריה של דייזרעאלי שאמר תפקיד האופוזיציה הוא להתנגד לכל מה שאומרת ועושה הממשלה בלי להציע דבר אחר . אינני מעלה על דעתי שבשאלות האקטואליות, בהתרחשויות היומיומיות נאמץ את הכלל הזה, שכל מה שאומרת הממשלה נהיה נגדה, שלכל מה שהיא עושה נתנגד, מבלי להציע שום דבר . ובאשר למלחמת שלום הגליל ולאחריה ברור פי כמה שאין לקבל את הצעת דייזרעאלי . היא מובילה להתאבדות פוליטית, והעיקר אין בה אמת . בהערכת מלחמת שלום הגליל, אין לשכוח את האבירות בנפש, את המחיר הכלכלי, את הנזק המדיני, וכוי . ההטעיה לגבי מטרות המלחמה ­ הטעיית האופוזיציה, הטעיית העם, הטעיית הממשלה ­ נראית לי חמורה ביותר . שלום ישובי הגליל, מכה לאש"ף הצבאי, הטרוריסטי, הרתעת סוריה מיוזמת מלחמה נגד ישראל, וסיכויים אולי לאיזה שהיא יציבות פוליטית בלבנון שתאפשר לנו הסדר, ­ אם לא שלום, שקשה לתאר שיוכל לקום, כי אני חושב שהסדר על יסוד קואליציה נוצרית מוסלמית ­ לכל אלה אין להיות באופוזיציה, גם כאשר אתה חייב להיות באופוזיציה טוטאלית במובן האידיאי . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא