|
|
עמוד:13
והבטח ון . אני אינני חושב שהגענו לזמן בו יט טעם לנתח את השתלשלות העניינים מאז ההתקפה על השגריר שלנו בלונדון . אני סבור שכל עוד צה"ל מגויים ואיננו יודעים מה מצפה לו, לא יהיר, נכון מצידו של שום גוף ציבורי בישראל ללבן את השאלה הזו אף כי ידוע לכל שבעניו הזה יש השקפות שונות, יש דעות שונות, היו אלטרנטיבות לתגובה ישראלית, אולי שונות מזו שאכן ננקטה . אבל כאמור אינני חושב שהיום וכעת זהו הזמן לעסוק בסוגיה זו, אין לי ספק שהדיון בשאלה הזאת עוד לפנינו . אנחנו כמערך הוכנסנו לתמונה ביום ראשון לפני שבועיים וחצי, כאשר הגליל היה במצב של התקפה רחבה מסיבית של אש המחבלים על יישובינו, ובאותו מעמר הודיע לנו ראש הממשלה על החלטת הממשלה לנקוט במהלך צבאי שמטרתו להרחיק את המחבלים ולמנוע מהם אפשרות לחזור לדרום לבנון לטווח שממנו אפשר להפגיז את הישובים שלנו . באותו הקשר הוזכר שטח של כארבעים קילומטר, והוזכרה פעולה שצריכה להסתיים תוך 12 או 24 אולי קצת יותר שעות . לאור ההחלטה של מוסדות המפלגה שאין להשלים עם מלחמת ההתשה לאורך הגבול, ולאור העובדה שהגבול הצפוני היה נתון להתשה כזו, אנחנו נתנו את ברכתנו למהלך הזה, שנועד להתבצע בעצם תוך כדי הודעת ראש הממשלה שלנו עליו . אבל כפי שאמרתי, זו היתה הפעם הראשונה, שאנחנו בסוגייה הזאת הוכנסנו לתמונה לא לצורך התייעצות, לא לצורך מתן חוות דעת, לא לצורך ניתוח העניו, אלא לצורך קבלת אינפורמציה . מאחר שהאינפורמציה היתה כפי שציינתי, פעולה שמטרתה להרחיק את המחבלים מטווח האש, אנחנו על הפעולה הזאת ברכנו . זאת היתה גם עמדת הסיעה בכנסת ביום שלישי של השבוע הראשון של המלחמה, כאשר סיעת חד"ש הגישה הצעת איאמון, ואנחנו חרף העובדה שאין לנו אמון בממשלה הזאת, סברנו שתוך מערכה צבאית, לאור דברי ראש הממשלה באותו דיון שאמר בין היתר, ואני מצטט : "אם אנחנו נשיג את הקו ארבעים קילומטרים מן הגבול הצפוני שלנו, נעשתה המלאכה, תופסק כל לחימה" לאור המצב והדברים האלה של ראש הממשלה התנגדנו להצעת איהאמון של חד"ש כסיעה . אבל הלחימה כזכור וכידוע נמשכה, וההתערבות הראשונה שלנו תוך מהלך המלחמה היתה כאשר התברר שלמעשה צה"ל עומד בצורה יזומה לטפל בסורים . אנחנו, בוועדת חוץ ובטחון מתוך האינפורמציה שקיבלנו, הגענו למסקנה, שזה אכן המהלך הבא . מצאנו לנכון, להודיע לראש הממשלה שלדעתנו אין לנקוט ביוזמה כזאת, יש להסתפק במטרות המקוריות של המבצע, ולפתור את הבעיה במזרח הלבנון שבו מצויים מחבלים במערך הסורי, בהתחייבות סורית, שאכן המחבלים לא יפעלו משם . כשם שסוריה מונעת פעילותם לאורך רמת הגולן מאז מלחמת יום הכיפורים כן עליה למנוע פעולת מחבלים מאיזור הבקעה . אנחנו הודענו זאת לראש הממשלה, ההודעה התקבלה, תשובתו היתה שגם לדעתו לא צריכה ישראל להיות מעוניינת במהלך הזה, אבל כפי שאנחנו יודעים המהלך נעשה, והצבא הסורי נהדף צפונה בבקעה הלבנונית . ההתערבות הבאר . שלנו היתה כאשר התברר לנו שצה"ל עומד להכנס לבירות : אנו סברנו שזהו מהלך בלתי נכון, והתבטאנו כך גם בוועדת חוץ ובטחון, גם פומבית ובענין הזה עמדתנו לא היתה שונה מעמדת הממשלה, כי גם הממשלה, גם ראש הממשלה, גם שר החוץ, ערב צאתו לאירופה, גם שר הבטחון, ודוברים אחרים של הליכוד אמרו על בירות : "חס וחלילה" . למרות זאת התפתחו העניינים כך שבגבעות השולטות על בירות מדרום וממזרח נמצא צה"ל, וברגע זה החלק של בירות המערבית, הוא החלק היחידי שבעצם נמצא בידי המחבלים, כאשר שטחה של בירות נמצא או בידי צה"ל, או בידי הפלנגות הנוצריות . במצב הזה, ולאור העובדה שהוסכם על הפסקת אש, דעתנו היא שאין להרחיב את האחיזה הישראלית בתוך בירות, אין להיכנס למערב בירות, אלא יש לשמור עד כמה שאפשר על הפסקת האש, ויש להימנע מהיגררות לפרובוקציות שלא מן הנמנע שקיימות בשטח . זו היא העמדה שלנו, והנימוקים לכך, אני חושב, הם ברורים . איננו מאמינים שכניסה למערב בירות תחסל את אש"ף סופית, דיבר על זה יצחק, ואין צורך שאני ארחיב . בטריפולי, בדמשק, בתוך המחנות בדרום לבנון, ובאזור טריפולי, יש פוטנציאל לטרור הפלשתינאי, ואין להערכתנו אפשרות, עלידי מהלך צבאי, גם אם בירות המערבית תיכבש, לחסל את בעיית הטרור הפלשתינאי, וודאי ובוודאי לא את הבעיה הפלשתינאית . ומאחר שמדובר במהלך צבאי בשטח בנוי, בעיר גדולה, צריך להניח שמהלך כזה איננו יכול להיות מהלך שולי, סביר להניח שעל אף 13
|
|