|
|
עמוד:7
58 יצחק טבנקין מחייבת את האדם לרצות לעשות כמובן, לא תמיד הוא מצליח את הטוב . אבל אידיאה שאץ אדם רוצה להגשימה, אינה נתונה כלל לבחינה מוסרית; כי ערכה המוסרי של אידיאה נבחן רק במידת הגשמתה . והמלחמה נגד אויב האידיאה ונגד מכשילי הגשמתה היא, איפוא, מלחמה מוסרית . בלעדיה אין ערך מוסרי לאידיאה . הסוציאליזם מאוטופיה להגשמה היה זמן שהסוציאליזם לא היה אלא אידיאה בלבד, רק נבואה . האידיאות האנושיות הכלליות הצפונות בסוציאליזם מקורן בכל תולדות האנושות . ומפני זה אנו מוצאים בכל העמים ובכל התרבויות יסודות מחשבה, מאוויים וערכים, שעליהם יכול הסוציאליזם להצביע vj,7 h : כאן מקורי, מכאן אני נובע . כל עוד התנועה הסוציאליסטית היתה בעיקר nxrvx ללא הגשמה, היו ערכיה נדונים רק מבחינת הרצוי, הטוב, המוסרי . עם עליית תנועת הפועלים, עם הופעת הפרוליטאריון כנושא תנועת אידיאל חברתי, חל המעבר מאוטופיה למעשה, להגשמה . בהמשך התפתחות התנועה נעשה ע"י מארכסאנגלס t ! 1 Tnm מעשה רב בגיבוש המחשבה הסוציאליס טית, בריכוזה לסוציאליזם המדעי . סילוף הוא לומר, כי הסוציאליזם איבד עלידי המארכסיזם את ערכו המוסרי . אין כל טעם לטענה זו . נכון הוא שנוספה לו לסוציאליזם הכרה אחת והיא הכרת ערך הנושא להגשמת האידיאה, זכותה, צדקתה והיותה טובה, אמיתית ומתאימה להתקדמות האנושות, כלומר ערכה המוסרי בלבד עדיין אינו מבטיח את הגשמתה . זה היה מעשהו הגדול של מארכס : ראיית הקשר בין האידיאה ובין הנושא ההיסטורי להגשמתה . בדיקה מדעית של טעמי השעבוד, ניצול ארצות תמים, ניצול המעמדות העובדים עלידי אנשים שטוב להם במשטר הקיים, בדיקת התנאים שנתנו אפשרות למשעבד לשעבד ולמנצל לנצל ולשלוט על העולם כל אלה הניעו את מארכס וחבריו לחפש את הנושא הטבעי לאידיאה הסוציאליסטית . ידיעת המציאות ולימודה, שערכם גדול לא רק מפני שהם מוסיפים מדע, כי אם בעיקר מפני שיש אתם רצון להגשמה הם אשר שימשו יסוד שני, נוסף ליסוד המוסרי, בתורת מארכס . ואם בתוך מסכת המחשבה הסוציאליס טית השתלטה המחשבה המארכסיסטית, המניע לכך היה הרצון הרב להגשים אחרי מלחמות אוטופיסטיות, כי לא היתה בהם דרך ולא היה נושא מגשים את האידיאה של הסוציאליזם . מתוך מאמצים מתמידים להגשים את האידיאה, לתת לאדם את אפשרות הקיום המלא והשווה, מתוך אנאליזה של תולדות האנושות ושל ההווה, התבלט הקשר שבין האידיאות ובין נושאיהם, בין ערכים מוסריים ובין אנשים המעוניינים בהם . מכאן שהסוציאליזם רואה במעמד העובדים את הנושא הטבעי, מעמד הממלא שליחות . הסוציאליזם אינו רואה בפועל את המטרה, ואינו שואף לעשות את הפועלים לשליטים, כדי להחליף בהם מעמד שליטים אחר, אלא הוא רואה בפועלים שכבה הממלאה תפקיד אוואנגארדי בשחרור האנושות כולה מן המשטר השלטוני .
|
|