דרושה מחשבה חדשה לגבי התיישבות-העתיד

עמוד:11

רק בשנת ,1936 עם ראשיתם של ישובי "תומה ומגדל", הופיע אלמנט חדש : ההתיישבות כגורם אסטרטגי ביישובה וכיבושה של הארץ . בתקופה זו כבר אין הולכים להתיישב במקום זה או אחר רק משום שיש בו קרקע, אלא במגמה ברורה לתקוע יתד באזורים מםויימים, על­מנת להשיג יעדים בטחוניים­םדיניים ואחרים . כזאת היתה ההליכה להתיישבות בחניתה, בעמק בית­שאן, בצפונה של החולה, שיאה המובהק של פעילות התיישבותית מגמתית זו היתה הקמת 11 הנקודות בנגב ­ על­םנת ליצור עובדה של נוכחות שם, לקראת האפשרות של חלוקת הארץ . לאחר מלחמת­הקוממיות נשתנו הדברים תכלית­שינוי . אין משמעו של דבר, כי פג משקלו של הרעיון הציוני ביסוד ההתיישבות, או שפחת ערכם של הרעיונות החברתיים . אף רעיון העבודה העצמית לא איבד מערכו, וכמוהו גם הרעיון של כיבוש הארץ . אלא שלאחר מלחמת הקוממיות השתררה ההרגשה כי "השטחים בידינו", ובעיות אחרות, שכמעט ולא חשבנו עליהן לפני­כן, הפכו להיות דומיננטיות . למשל, הבעייה הראשונה שניצבה בפני המדינה היתה מתן קורת­גג להמוני העולים שהגיעו לארץ והופנו למעברות . השאלה היתה, מה יהיה עתידם של אלה ­ האם בערים או בהתיישבות הכפרית ? ייתכן, שבגלל ההתפתחות ההיסטורית בתקופה שלפני מלחמת­השיחרור, כשעיקר עוצמתו של הישוב היתה מרוכזת בהתיישבות, והמנהיגות של הישוב באה מתוכה ­ נתבצעה אותה פעולה עצומה של הפניית אלפים ורבבות עולים להתיישבות הכפרית . ייתכן, שאילולא נמצאו אז אישים כבן­גוריון ואשכול בעמדה המרכזית של המדינה, היו הדברים מתפתחים בצורה אחרת לגמרי . כיוון שעיקר הנסיון בתקופת טרום­המדינה התרכז בתחום ההתיישבות הכפרית, נראה היה באורח טבעי כי גם הפתרונות לבעיית הקליטה צריכים להיות מופנים בכיוון הזה . הבעייה השנייה שההתיישבות נדרשה לה היה הביטוי הכלכלי לפעילותה וחלקה ביצירת מזונותיה של האוכלוסייה . אין משמעו של דבר, כי לפני מלחמת הקוממיות לא נודעה חשיבות כלכלית לפעילות ההתיישבותית, אלא שאז היו, בסופו­של­דבר, השלטונות המנדטוריים אחראיים לכלכלת הארץ . ואם היה עודף או גרעון במאזן המסחרי, היה זה בתחום האחריות שלהם ­ ולא של גוף יהודי כלשהו . משקלה הכלכלי של ההתיישבות בתקופה שבטרם­מדינה היה חשוב, אלא שהוא לא היווה גורם דומיננטי בהחלטות על הקמת ישובים וביצירה ההתיישבותית בכללה . רק לאחר מלחמת הקוממיות עולה משקלו של עניין יצירת מזון לאוכלוסייה והופך להיות גורם בעל חשיבות ראשונית . מאמצע שנות החמישים שוב משתנים המניעים . לאתר הגלים הגדולים של העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה ­ נמצאת מעתה העלייה בירידה 11

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר