ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים

עמוד:5

כל עשייתה של התנועה חייבת להיות על רקע של ראייה רחוקה . אנ # ם, הראייה מותנית תמיד במנגנון­הראייה . אצל היחיד מצטרף r ! T pjjja מעיניים ועצבים, ואילו אצל התנועה זהו חוש קולק­ טיבי . וראייה רחוקה ­ במה היא ניכרת ? הווה אומר : בכוננות . התיישבות ועלייה ­ זהו, בעצם, תוכנה של מדינת ישראל . גבולות מדינתנו > ץנם אלא גבולות שלטונם הממשי של היהודים ) במועצת הקיבוץ, גבעת­ברנר, 48 . 11 . 5 ( המכונה מגדילה את ניצול כוחות­העבודה בחברה, מרחיבה את כודו­העבודה, מעלה את השירותים לדרגת מקצוע חשוב . המשק הגדול מתקדם לקראת ייצור גדול יותר בשעות­עבודה מועטות יותר . זוהי תקופת ה נ צ ח ו ן של המשק הגדול . אך יש מהרהרים : אולי אפשר ללכת בדרך המשק הגדול בוויתור על הקומונה, אולי טובה ממנה דרך הקואופרציה ? אולי לפתח ענפים אחדים, בודדים, באופו קואופרטיבי ? תהיינה התכניות התיאורטיות אשר תהיינה, אך בעובדה נכשלה הפרדה זו במשק החקלאי . המושב השיתופי איננו מיוסד עתה על עקרת קואופרטיבי, אלא על פרינציפ המתקרב לזה של משק קומוניסטי, באשר הוא תובע לרשות המשק את האדם כולו, העומד לשירות המשק המשותף בלבד . והרצון של אנשים השייכים לתנועה המושבית לבנות משק גדול, מביא אותם לכך רק בדרך זו . זהו הכרח הקיום וההגיון הפנימי של המשק הגדול . ) בוועידת הקיבוץ, גבעת­ברנר, 49 . 10 . 19 (

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא