|
|
עמוד:5
אשלייה היא לחשוב שיש עתיד ליהודים ברוסיה או באמריקה כלכלי או פוליטי, דתי או חילוני, תרבותי ולשוני . הפתרון הרדיקלי, הרבולוציוני, הוא זה המעביר פיזית, סוציאלית, מוסרית וגיאוגרפית את היהודי לארץישראל, הקושר את הציונות והסוציאליזם אהדדי, ואת שניהם יחד עם הגשמה אישית . זהו פתרון העומד בניגוד לפתרוןהפשרה שבין הגולה ומדינת ישראל, המבקש פשרה בין חיי היהודי בארץ, החי מעבודתו ויצירתו, לבין היהודי החי בחסד זרים, לא מעבודתו ולא מכוחו . שנאתישראל של ימינו בווארשה ובפאריס, בבואנוסאיירס ובפרברי ניויורק איננה בבחינת שריד של האנטישמיות nxnn p התשע עשרה . היא גם אינה נחלתו של משטר זה או אחר . שנאה זו יונקת כוחה מתנאי קיומנו הגלותי בעולם של היום, עולם הנתון להישגיו הכבירים ולמשבריו הריהסכנות . שאלת היהודי לא הוסרה מן הפרק עלידי המציאות המתפתחת . הזדעזותם של יהודי העולם לנוכח האיום בהשמדתה של ישראל משקפת את התמורה הממשית במציאות החיים ובתקוות החיים שלהם . זוהי תמורה המקיפה גם חלק ניכר מיהודי ארצותהברית . שוב אינם מובטחים עוד בתודעתם במחר ובמחרתיים שלהם . אין כיום יהודי בעולם, הבטוח בסתר לבו שלא יזדקק למקלט בארץישראל, כדי לסיים בה את חייו האישיים, ובדי להבטיח את חיי ילדיו ונכדיו ללא השפלה וללא סכנה של רדיפות והשמדה . האנטיציונות בימינו זהה אורגנית עם האנטישמיות . "שיחרורה" של ארץישראל מתהליך יישובה עלידי היהודים משרתת את המגמה האנטי ציונית, המפקידה את גורל היהודים . פירושו של הדבר לגבינו השמדת עם . "פתרון" של בעיות יחסים בין עמים עלידי השמדת עם הוא גילוייה האפל ביותר של הריאקציה בחיי האנושות . ריאקציה אפלה כזאת שליטה כיום ביחסם של שליטי ערב אלינו . מאז קיום הציונות מצדיקה ההתפתחות את התפיסה של הציונות הקטסטרופלית, האומרת כי ארץישראל הכרחית ליהודים, לחיות בה כעם שלם ועצמאי נוכח סכנת האבדון התלוייה מעליהם .
|
|