|
|
עמוד:9
לכאורה ואולי גם למעשה הרי עד שנת 1937 הוכיח הקו המדיני הזה את עצמו הבסיס האסטרטגי התרחב והלך כל הזמן, נמצא בדינמיקה של התפתחות, למשל, בשנת 1922 היוו היהודים כ ^ ,10 בערך, מן האוכלוסייה ייתכן וכך סברו שהיה קשר בין המציאות הזאת לבין "הספר הלבן" של ,1922 משום שב 1922 היתה הציונות עדיין בבחינת ספק . ואילו ב 1929 היווה בסיםהכוח כבר 17 $ ^ 18 מן האוכלוסייה ואין 0פק שצריך לייחס את האפקטיביות של המאבק גם לעובדה זו . ב 1929 שוב לא היתה הציונות כבר בבחינת ספק . היא כבר היוותה נסיון או ניסוי חברתי, שרביס הם מעריציו ורבים אף מתנגדיו . אולם, ההוכחה הטובה ביותר לתפיסה של הקונסטרוקטיביזם, המהווה כוח מדיני וממילא משפיע על קביעת מדיניות היא שנת 1937 . כוונתי למסקנות "ועדת פיל" . באותה תקופה כבר הפכה הציונות מספק ומניסוי לוודאות, לממשות, לישות לאומית שאיאפשר לבטלה . ישות זאת נקבעה עלידי הכמות, על ידי אותם 400 אלף אנשים, שאיאפשר היה לבטל את קיומם הלאומי . מעובדה זו נבעה המסקנה המרחיקהראות והמרחיקהלבת של "ועדת פיל" . אין כוונתי להצעת תכנית החלוקה דווקא, אלא לקביעה, כי בארץישראל קיימים שני לאומים, שהיחסים ביניהם מתפתחים לא לקראת שילוב וקואופרציה, אלא לקראת קיטוב והגברת העימות ומכאן המסקנה של החלוקה, שהיוזה, לדעתי, לא פחות חשובה מעצם הצעת תכנית החלוקה . זהו קו אחד במדיניות הציונות : הבסיס הקונסטרוקטיבי, שהפך להיות מנוף מדיני . ממילא גברה התלות בבריטניה . אך על התלות בבריטניה ועל ההכרח במאבק בבריטניה השפיעו, לדעתי, עוד כמה ובמה גורמים . השפיע, ללא ספק, המצב בגולה . המצוקה היהודית היתה מעין הוכחה מתמדת לצידקתה של התנועה הציונית . אינני יודע, אם כולנו שמנו לב לעובדה, כי ההוכחה לצידקתה של התנועה הציונית מבחינת ההתפתחויות בגולה באה הרבה לפני עלייתו של היטלר . אני סבור שהיא באה במחצית הראשונה של שנות העשרים, כאשר הוטלו ההגבלות החמורות על ההגירה לארצותהברית, וממילא נוצר אותו דודלווץ של היהודים בגולה . בנקודה זו מן הדין להבליט דילמה מסויימת, שהמדיניות הציונית עמדה בפניה . הייתי רוצה לומר את הדברים הללו בזהירות, שכן צריך לשקול אותם היטב, מפני הרגישות הרבה שאנשים גילו ומגלים כלפי בעייה זו המדיניות הקונסטרוקטיבית של בניין בסיסכוח מדיני, היה לה יחס אמביוולנטי מסובך מאוד כלפי העלייה ההמונית . באיזשהו מקום היה קיים החשש, שאם הארץ תוצף בגל של מהגרים, הרי יש סכנה כי עצם בניינו של אותו בסיס קונסטרוקטיבי, אותה חברה נורמלית מדינית עלול להתערער היה זה חשש טבעי, וצריך להבין אותו על רקע של תפיסה מדינית ארוכת
|
|