|
|
עמוד:6
םלוא האפשרויות המציאותיות המחייבות למאמץ של הגשמה אקטיביסטית לעומת קוצרידה של "המציאותיות" הפאסיבית, המונעת כל הסתכנות במעשים נועזים . אינני מתכוון, במסגרת דבריפתיחה ליוםעיון שנועד לדון באחד האספקטים של התעשייה הקיבוצית, להיכנס לפרטי רעיון שילובה של התעשייה במשק הקיבוצי במישנתו של םבנקיז, מאז ראשיתה של עיןחרוד, גם לא לסקירת שלבי הגשמתו של הרעיון הזה, תוך כשלונות והישגים חוזרים ונשנים בישובי הקיבוץ המאוחד, מימיהם הראשונים, ועד היותו י * אחד מיסודות בניינם המשקי והחברתי של מרבית משקי התנועה הקיבוצית כולה . אין לי ספק, כי בחקר תולדות ההגות הקיבוצית ומסלולי קליטתם והגשמתם של "רעיונותבראשית", שנראו אוטופיים אף לרבים וטובים בתוכה, שמור מקום של פליאה וכבוד לרכישתה והפעלתה של נגרייה ממוכנת בצריף, בתוך מחנה האוהלים שליד נחלחרוד, שנועדה להיות צעד ראשון לקראת הגשמתו של רעיון ביטול הניגוד בין עיר לכפר ולשחרר את בניין הםשק מל התלות בנגריות בחיפה מלבד היותו מקורמשיכה לקיבוץ גס לב 7לימלאכה מבין העולים . הוא הדין לגבי בורסקייה ראשונה לעיבוד עורות צאן ובקר, שנועדה גם לנצל את זרמם של המים בנחל עיןחרוד להניע את גלגלי המכונה . . . אלה ודומיהם, כגון איגקובטורענק, שנועד "לתעש" את הלול, והרפתקאתנסיעה לרכישת ידע בתעשייתחיםר בהודו ) ע"י סלוצקין וציזלינג ( , וכן כשלונות חוזרים ונשנים בהקמת ביתתרושת לסוכר כל אלה, בנוסף על הצלחותיהם, * ו חרף כשלונותיהם הכלכליים היו בעיני טבנקין גם צעדיכ ראשונים בדרך להגשמת הרעיון של ביטול ההפרדה בין עיר לכפר, ע"י הקפיז ישובים גדולים, שיעגו על צרכי האדם תוך הפעלת כל אמצעיהייצור הניתניס לפיתוח . רעיון ביפולו של הניגוד עירכפר בתהליך הגשמת הסוציאליזם, וראיית ההפרדה ההיסטורית בין הכפר החקלאי המפגר והמנוצל לבין העיר התעשייתית המפותחת, הצוברת < ושר בדרכי ניצול, כמקור למצוקות חברתיות ולאינבידואליזם מנוכר של האדם המודרני מצוייה, כידוע, במישנחס של הוגי הסוציאליזם, מימי האוטופיסטים ועד היום . שילובן של החקלאות והתעשייה בבניין המשק הקיבוצי לא הוצג מעולס ע"י סבנקיז כ"אכספריפנט להגשמת רעיון אוטופי" אלא כדרך חלוצית, בעלת יתרונות כלכליים חברתיים ואישיים לפיתוחה של הארץ, בתנאים ההתיישבותייס בהם היא נתונה בדורנו . אולם, אופייני לאישיותו של םבנקין ולהשקפתעולמו היתה החתירה המתמדת להקנות למחנההמגשימים החלוצי בישראל את תודעת משמעותו המהפכנית, הלאומית והאנושית של
|

|