|
|
עמוד:8
אין ספק שתקופת המאבק, בשנים 74 1946 היתה לה השפעה מכרעת על התפת חות התנועה הקיבוצית . היתה זו תקופת זוהר שנייה . באשר להשפעת התהליכים הפוליטיים והמפלגתיים, הרי הקרע במפלגת פועלי א"י, שאמנם הורגש הרבה שנים לפניכן, אך נתגלה בחריפות בעקבות הסכם זיבוטינסקיבן = גוריון, היתה לו משמעות רבה . בעקבות הסכם זה עלה הקיבוץ המאוחד לאופוזיציה, פחות או יותר גלוייה, בתוך מפא"י אותו הקיבוץ המאוחד שבשנות העשרים היווה דרך = המלך של אחדות = העבודה, והוא היה גם התנועה הקיבוצית, עליה נשענה הנהגת מפא"י ממוצא אחדות = העבודה . עד לקרע הזה עמד חבר = הקבוצווז בחוץ ונחשב כתנועה סקטנטית . אף פחדו שאיחוד עם גורדוניה, יביא אולי לפילוגה של המפלגה, ע"י כך שירצו להקים מחדש את הפועל הצעיר . אך המאבק הפנימי הזה, הוא = הוא שהביא את חבר = הקבוצות לכך שהפך מדרך צדדית, שיש בה סכנת פילוג, לתנועה אשר התדמית העצמית שלה נראתה יותר ויותר כאילו מייצגת את הכלל, וגס מבחוץ ראו בה את התנועה של הרוב במפא"י . היום היו אומרים, בוודאי, שהיא הפכה ל"תנועה של המימסד" . . . התפתחות זו היתה לה השפעה על אותו המרכיב באידיאולוגיה של חבר = הקבוצות שהוכנס לתוכה ע"י גורדוניה הקולקטיביות הרעיונית, או כפי שאנשי גורדוניה העדיפו לקרוא לה שותפות רעיונית . הקבוצה נתפסה לא רק כמשק, ולא רק כחברה, אלא היא גם דרך רוחנית = רעיונית . תפיסת השות פות הרעיונית צמחה, לפחות אצל גורדוניה, ובוודאי גם אצל השומר הצעיר, מן החווייה וההווייה, המושגים והתפיסה של תנועת = הנוער . אך בניגוד לשומר הצעיר, לא חשבו אנשי גורדוניה על הקמת מסגרת מפלגתית = ארגונית, או סיעתית נפרדת . הם ראו עצמם כזרם רעיוני, המשפיע השפעה חינוכית במסגרתה של מפלגת פועלי א"י תפיסה זו של זרם רעיוני היתה, לאמיתו = של = דבר, מבוססת על כך שמפלגת המעמד הרחבה היא מין פדרציה, בה יש מקום לזרמים רעיוניים שונים, היונקים ממקורות שונים . המפלגה יש בה מרות הביצוע, והיא עוסקת בבעיות המדיניות היום = יומיות . במלים אחרות : רעיון השותפות הרעיונית היה מבוסס על כך, שבתוך מפלגה כזאת יהיו קיימות לעולם או לפחות לתקופה ממושכת מאד קבוצות = מעוטים רעיוניות כאלה . הקונצפציה והשאיפה של אנשי גורדוניה היתה ) תוך הבנה שיש גם זרמים אחרים ( , לבסס ולחזק אותו זרם, היונק מערכי הפועל הצעיר וא . ד . גורדון, תוך הסכמה כי גם זרמים אתרים הם לגיטימיים באותה מפלגה . לפי הקונצפציה הזאת מתנהלים החיים הציבוריים בשני מישורים : האחד חיי = מעלה, חיי הרעיון ) וכאן יש תפקיד לגורדוניה ולחבר הקבו צות ( , וחיי מטה כלומר : המדיניות היום = יומית, התככים והמאבק על מועצת = פועלים כזאת או אחרת כאן, בעצם, ישנה המפלגה בולה, אם כי חבר = הקבוצות וגם גורדוניה דאגו, כמובן, להיות מיוצגים גם כאן אבל, בסופו = דל = דבר, השאיפה היסודית היתה השפעה רעיו נית = חנו בית .
|
|