|
|
עמוד:7
קרקע וכוי 1 כך שלמעשה יהווה כל קיבוץ גם להבא יחידה שיתופית בפני עצמה . ויכוח זה, שהיה ללא = םפק אחד הוויכוחים העקרוניים ביותר בתנועה הקיבו צית, הושפע ע"י שיקולים ,en * 7 ;j > s פוליטיים = מפלגתיים אלה שהציעו את התכנית של השיתוף האיזורי, בוודאי הונעו גם מן השיקול, שהגשמת תכנית השיתוף האיזורי תפריע ותבשיל את האיחוד המלא בין הקבוצות הוותיקות לגין גורדוניה מצד שני, הרי אחד המניעים של תכנית = ההשוואה, בניגוד לתכנית השיתוף, היה להכשיל את תכנית השיתוף, על = מנת להביא לאיחוד המלא של הקבוצות הוותיקות, בעיקר בעמק = הירדן, עם גורדוניה . הבאתי את הפרשה הזאת, שהיא ללא = םפק פרשה יסודית, על = מנת להראות את השפעת = הגומלין שבין המחשבה, הרעיון והאידיאולוגיה הקיבוצית, ובין המעור בות של התנועה הקיבוצית במסגרת הרחבה יותר של תנועת = הפועלים ומאבקיה הפנימיים התנועה הקיבוצית ומחקרה לא ייתכנו בלי עימות עם המציאות בארץ, במישורים השונים שלה הקבוצה ועובדה זו נשכחת לפעמים ראתה עצמה בשנים הראשונות ) ואני מדבר גם על תקופת העליה השלישית ( כקבוצה חקלאית אני יודע, כמובן, שקדמו נסיונות של קומונה לפני הקמתה של דגניה, ואינני מתעלם מרעיון הקבוצה הגדולה והקיבוץ המבוססים הן על חקלאות והן על חרושת . אבל הקבוצה ובמיוחד הקבוצות שמצאו מקומן הארגוני בחבר = הקבוצות ראו עצמן, וכך גם ראו אותן, כקבוצות חקלאיות . איזו חקלאות ? לא היה זה מקרה, שרוב הקבוצות התרכזו בצפון הארץ שם נתאפשרה חקלאות מעורבת היתה התנגדות לפרדס, אם כי ההתפתחות המשקית של הארץ הביאה אחר = כך גס את הקבוצה לנטוע פרדסים, ולהכליל גם את הענף הזה בחקלאות ההתפתחות של הארץ הביאה אחר = כך אותן קבוצות שדגלו בחקלאות, בניגוד לאידיאולוגיה ההתחלתית שלהן, לעסוק גם בחרושת, בבתיהבראה ובו" 1 לגבי חבר = הקבוצות האידיאולוגיה נשארה עדיין אידיאולוגיה, גם כשכבר היו קבוצות שחרגו מהמסגרת החקלאית בהתחלה אמרו : ר ק חקלאות, ואחר = כך קודם = כל חקלאות אין לי ספק בכך, כי הניסוח הזה של "קודם = כל חקלאות" הושפע, במעט או בהרבה, מן הרצון להסתייגות מן התנועה השניה, הקיבוץ המאוחד, שדגל בחקלאות, בחרושת ובעבודתחוץ . על התפתחות התנועה הקיבוצית השפיעו השפעה מכרעת מאורעות פוליטיים . מאורעות 9391 1936 הביאו להתיישבות של חומה ומגדל, שהוציאה את התנועה הקיבוצית מתחושת השקיעה, בה היתה שרוייה . בשנים 53 ,1934 כאשר באה עלי : ה גדולה שזרמה לערים, והיו עזיבות, היתה הרגשה כאילו התנועה הקיבוצית הועמדה בצירי ההיסטוריה והנה באו המאורעות ותקופת חומה ומגדל, והעלו את התנועה הקיבוצית שוב לרום ההיסטוריה וייתכן מאד שזו היתה, אולי, תקופת הזוהר של התנועה במשך כל שנות קיומה 7
|
|