|
|
עמוד:2
את התהוות ? יקיימן של התנועות הקיבוציות השונות לא הציג טבנקין מעולם כ"אסון", כפי שהוצג הדבר לא אחת ע"י גדולים וטובים בתנועת = הפועלים בארץ ישראל, אך מאידך גם לא קידש מעולם את "המצב הקיים" לפי תפיסתו של טבנקין, היו התנועות ההתיישבותיות ) כולל המושב, המושב השיתופי, הקיביז הדתי, ובמדה ^ מסלולי מםויימת גם שכונות = הפועלים והקואופרציה ההסתדרותית ( בבחינה הגשמה שונים, המבטאים את השוני בתנאי = המוצא ובעולמז הרוחני של שכבות שונות בישראל, המפלסות, על = פי דרכן,צורות התיישבותיות מגוונות טבנקין חתר תמיד למלוא השיתוף והעזרה ההדדית בין "הגוונים" השונים, ושלל את עלילת "היריבות המוכרחת", שטפלו עליהם צרי = עין מבחוץ וצריאופק קידש את הפיצול לשמו, אך תמיד שלל בתוקף כל אידי מבפנים מעולם לא אליזציה של אחידתיות אדמיניסטרטיבית, המתעלמת מכוחות = יצירה חיים לא אחת אף ראה בנסיונות להטיל אחדות כפוייה על התנועה הקיבוצית תכסיס פוליטי, שכוונתו לחסל מגמות רעיוניות באמצעים ארגוניים . עובדה היא כי ההיסטוריה של התהוותו והתעצמותו של הקיבוץ בישראל עד היום זרמה במםגרותיהן של מספר תנועותהתיישבות, שכל אחת מהן פילסה, באפיק המשותף של הקומונה הארץישראלית, תוואי = הגשמה בעל קווי ? = ייחוד משלו . חבר הקבוצות, בו עוסק המחקר שלפנינו, עוצב בתקופה הנדונה כאחד משלושת "הזרמים" ההתיישבותיים, המרכיבים עד היום את מרכז כוחה של התנועה הקיבוצית . לקראת סיומה של התקופה הזאת התגבש כל אחד משלושת הזרמים, ארגונית ותנועתית, במסגרת ארצית, בעלת מרות גוברת והולכת על ישוביה, נושאת בשליחות מכרעת לתנועות = הנוער הקשורות בה, בארץ ובגולה, ובעלת סמכות כלפיהן . כל אחד מהם היה מלוכד רעיונית, בצורה זו או אחרת, סביב מגמה רוחניתפוליטית מסויימת . מאלו שנאבקו ונאבקות על כיוון דרכה של תנועת הפועלים בארץ . תהליך : = הו ! גבשןת זהי כפ, שהתחולל בחבר ^ הקבו צות, עולה מתוך פרטי מחקרו של בן = אברם, ומסתכם בבהירות על המשותף ועל המייחד אותו לגבי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי באותה תקופה, עם סיום קריאת המחקר כולו . בדיוננו זה אנו נקראים לדון בהתרחשויות המתוארות בעבודתמחקר זו כבפרק היסטורי . כלומר : להוסיף הערות והארות למידת נאמנותה ודיוקה של תמונת = העבר, הזכורה לרבים מאתנו כפרשת = חיים אישית, ולהעלות לדיון נושאים נוספים, שהעיון והמחקר בהם נראים לנו חיוניים, לשם ידיעת התקופה והבנתה נראה לי, כי לפחות שתי תופעות היסטוריות, התופסות מקום מרכזי בעבודה שלפנינו, עשויות להיות נקודת = מוצא לדיון בעל פרספקטיבה היסטורית במוקדי הבעיות האקטואליות של התנועה הקיבוצית בימים אלה . אינני מתכוון לפרוש באן את גופי הבעיות הללו, אלא רק לציין אותן כ"גירוי" : התופעה הראשונה, מימי הקבוצות הבודדות של העליה השניה ושל גדוד =
|
|