|
|
עמוד:14
ניזונו מתמורות היסטוריות בחיי היהודים ובמציאות הארץ, הן בכך שהוא "עשה היסטוריה"; והן בכך שעתידו ו"טעם תוויהם" שלו תלויים ומשולבים בתהליכים היסטוריים המתחוללים בתנאי הקיום של היהודים בעולם ובארץ עבודות מחקר על התנועה הקיבוצית נעשות כיום בכל האוניברסיטאות בארץ; במםלוליו השונים של המחקר האקדמאי נערכים "שיעורים" "תרגילים" ו"סמינריונים" בנושאים שונים מתחום "הקיבוץ בישראל" ? כלכלה, סוציולוגיה, חינוך, פרשות היסטוריות וזרמים רוחניים ימי הדיון ב"יד טבנקין" נועדו להפגיש את המחקרהמדעי ע ל הקיבוץ עם הנושא האנושי של הקיבוץ, מיפגש של אימות ועימות מטבע הדברים תידונה כאן בעיות הגובלות בעיון ובעשיה תבדקנה עובדות ועדויות, במסגרת זמנן, וידונו הערכות ולקחים לגבי מציאות הזמן הזה יצחק טבנקין, שהציג תמיד את עניני הקיבוץ השוטפים מתוך ראיית התקופה בולה היה קורא לתחום פעילות זה "החיים הרעיוניים" של הקיבוץ בהקמת המרכז הםמינריוני באפעל, ובמשך עשרות שנות עבודתו בו, התכוון טבנקין להפעיל "מרכז רעיוני" אשר יצייד את פעילי הקיבוץ בתחומי שליחותו השונים, בידע, בכלי חשיבה, ואמונה שיכשירו אות 0 לחיות ולהתמודד בלחצי יוםיום מתוך ראיית "האופק" ההיסטורי הרחב : הבנת "בעיות השעה" לאור נסיון העבר וסכויי העתיד בצד הצורך הפנימי, האורגני שיש לקיבוץ לדעת, להבין, ולבחון עצמו, הולך ונוצר "צד שני" לפעילות המחקרית בתולדות א ו ! הקיבוץ ובעיותיו; קרובים,רחוקים ורחוקירחוקים ב"עולם המדע" מגיעים להכרה כי "הקיבוץ בישראל" הוא עובדה היסטורית, שבלי לדעת אותה אין להבין אח ההיסטוריה של היהודים, של הארץ ושל "התקופה" כולה ביובל ה ^ נים האחרון ב"פקולטות" השונות חוזרים ונזקקים ל"נושא" הקיבוץ, בתחומי ההוראה והמחקר השונים : כלכלה, סוציולוגיה, חינוך, היסטוריה והגות 14
|
|