|
|
עמוד:11
11מבוא מתאר את, ה ( The Last Asylum ) ממואר מוערך 4102-זאת כתבה ב האישיתיתהיחווומחבר בין,פסיכיאטרי קהילתישהותה במוסד ולקריסת לניתוח התהליכים וההקשר ההיסטורי שהביאו לסגירתו . טיפולי זה- מבנה חברתי בניגוד לפרופיל הציבורי הגבוה של פיליפס, ברברה טיילור די נחבאת אל הכלים, אל תחומה ואל האכסניות הרלוונטיות לו . יוצא אפוא שבניגוד לשטף המסחרר של הרעיונות שמציע פיליפס, מציגה טיילור סיפור היסטורי קולח וקוהרנטי, תוך הדגשת מקומן, ובעיקר נשים, אשר כמזוהות עם רוחב הלב, היעדר או צמצום מקומן, של בעיקר הסנטימנטלי והשטחי, הן נדחות ממרכזי הכוח . של אדם פיליפס בשל היכרותי המוקדמת והנרחבת יותר עם כתביו , סגנונו , בו ועם הפסיכואנליזה, אתמקד בפתח דבר זה בעיקר ב במורכבות חשיבתו על אודות רוחב הלב . בהיעדר די כלים לחשיבהו ביקורתית היסטורית, אסתפק בתיאור פועלה של טיילור על פני גם אני, בעל כורחי, לדחיקתה לשולי הטקסט,ניתוחו, ובכך תורמת בדומה למהלכים שהיא עצמה מתארת . אולם לקראת סוף המאמר, כאשר אני מציעה מהרהוריי על רוחב הלב בתיאוריה הפסיכואנליטית ובטיפול באמצעות קריאה דרך עדשה זו בכתביהם דיוויס, נדמה שמצטייר רוחב- של פרויד, מלאני קליין, וג'ודי מסלר תי . לב נשי וטיפולי חדש, אמיץ וחף מרגשנות, ובכך אולי כַּפָּר * * *
|
|