על המפגש האישי שלי עם וורן פולנד

עמוד:14

פרופ' עפרית שפירא-ברמן 14 בסדרת נפרדת של מאמרים, הוא הביא עמו חקירה רעננה של עומק ים . במיוחד, האירה כתיבתו של קליני- הגומלין האנליטיים-יחסי תו אתעדו ית של האנליטיקאי, בפרשנ- פולנד את הפונקציה הלא אחרותו הייחודית של המטופל . תיות רחבות יותר,תרבו פרסומיו האחרים של פולנד בחנו סוגיות הקליניתאנליזהובכלל זה את נקודות הדמיון שבין החוויה של ה ותהליך מעורבותו של הקורא בתהליך הקריאה, תוך שהוא משתמש האמן של פרוסט לצורך הדגמת החשיבה שלו . במאמריו-בעבודת , "מפינתו של American Imago ובתור הקבוע שלו בכתב העת נגע פולנד בנושאים מגוונים כמו : אחרוּת, אומץ, נקמה,הקלינאי", במסגרת אנליזה ממקמת את הפסיכוהומור ושובבות . הכתיבה שלו ת ספרותית רחבה יותר, כשהוא נישא על כנפיהם של כותבים תרבו סטב פלובר ופילוסופים שונים דוגמת י מגוונים כמו סמואל ג'ונסון, ג עמנואל לוינס . כתיבתו מתוארת, לעתים קרובות, כפואטית וכבעלת השראה, עלבעודה מושרשת בחקירה שיטתית ובדגש הרב שהוא שם חשיבותה של ה"אחרות", וכן על הדרכים שבהן האנליטיקאי יכול ותה של האותנטיות האמיתית של המטופל . הוא יצר התפתחלסייע ל וגיבש אנושיות מלאת מחשבה ושחרר את האנליטיקאי להיות מעורב עם המטופל, ברגע האנושי הספציפי, כשהרווח הוא הדדי הן מר, בצורה ממושמעת, את למטופל והן לאנליטיקאי, בעודו מש * היושרה האנליטית המרבית" . לא הייתי יכולה לומר זאת בצורה יפה ומדויקת יותר . נדמה כי בספרו הנוכחי עוסק וורן פולנד בכמה מהסוגיות , לצד נגיעה בכמה היבטים חברתייםאנליזה המרכזיות ביותר בפסיכו ומק עדכניים ומודרניים . הספר מפגיש את הקורא עם רוחב וע חשיבתו של פולנד, באמצעות החיבורים שהוא עושה בין . Sigourney מתוך האתר של פרס *

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא