|
|
עמוד:12
פרופ' עפרית שפירא-ברמן 12 גבוללעברית . לא היהמציעה לו את האפשרות שאתרגם את ספרו לשמחתו ולהתרגשותו של וורן, ודי היה בכך כדי לפצוח בפרויקט של תרגום ועריכה מדעית, שנמתח על פני כשנתיים . במהלך השנתיים האלו נוצרה בינינו חברות מופלאה . כזו, שנות גיל, 30 שמגשרת על פני אלפי קילומטרים של מים ואדמה, והיסטוריה שונות, תפיסות אנליטיות שונות ועוד ועוד . ביוגרפיות לאורך כל הזמן הזה אני מנסה לפענח, לעצמי, מה באישיותו של וורן נוגע בי בצורה כל כך עמוקה ומהותית . החיות שלו ניצבת במקום הראשון, ללא כל ספק . מדובר באיש החי ביותר שזכיתי רך אמנות יפנית, מפוליטיקה, ד – להכיר . אין קץ לסקרנות שלו את הכול הוא פוגש וצובע בלהט בלתי נדלה . וכל – תאטרון, ספרות זה מעוגן בלב רחב וסובלני, שיש בו היכולת, המקום והרצון לפגוש כל אדם בשל היותו אדם . , כמוהם כמפגש עם תיבת אנליזה לקרוא ולדבר עם וורן על פסיכו נו הרב, סיו כיאה לניאוצרות בלתי נדלית . נדמה כי רוחב ההבנה שלו, הולך הרבה מעבר להיכרות ולהבנה של מושג תאורטי כזה או אחר . להרגשתי, רוחב היריעה ועומקה הם שמאפשרים לפולנד להתמקד בעיקר העיקרים, אותם עיקרים שאנו נוטים, לעתים, לדלג מעליהם תוך שאנו מנסים לאחוז בכנפי מושג או המְשגה כזו או אחרת, כאילו וים את מהות הטיפול הפסיכואנליטי . פולנד יודע שאין זה הם המהו כך . היכולת שלו לדבר במילים, שהן מורכבות ופתלתלות לעתים, על הדברים הבסיסיים ביותר שבחיים היא מופלאה בעיניי . בהקשבה – פולנד עוסק בחומרי הבסיס של החיים האנושיים הזולת האחר, אמיתית לזולת, ביכולת שלנו לקבל את "אחרותו" של ביכולת שלנו להשתנות בעצמנו ולשנות את תפיסותינו, ועד כמה כל וגרפיה הנדרשת לצורך א זה קשה ומורכב . פולנד משרטט את הכור הריקוד בין היבטים מרכזיים שונים, כאשר נדמה שהסוגיה של היא הרקדנית הראשית, וזו המחוללת את הצמיחה הנפשית . נפרדוּת
|
|