מאבק פנימי כפול

עמוד:12

12 שער ראשון : 7291­ 1929 תרפ"ד, כדלקמן : "הועידה מציינת כי היסוד והנושא העיקרי של פעולתנו המשקית בארץ בחקלאות, בין בחרושת ובין בעבודות ציבוריות ­ הוא הקיבוץ המאורגן והמאוחד ברעיון ובמעשה, אשר הכין את . עצמו לחיים משותפים ברשות חברת העובדים . אחדות העבודה רואה ביצירת קיבוצים גדולים, רבי היכולת בעבודה ובהתישבות, את המגמה הטבעית של תנועת הפועלים בארץ המכוונת לקליטת העליה, לחינוך העובד, לשויון הכלכלי של חבריה, לפתרון שאלת המשפחה וחינוך הילדים, לאיחוד החקלאות המלאכה והחרושת, לאחריות ומשמעת מעמדית, ליצירת תאים קבוצתיים המהווים את יחידותיה של חברת העובדים . '' 12 גם לעת המחלוקת הגדולה עם האופוזיציה בקיבוץ עין­חרוד על ארציותו של הקיבוץ המשיכה עדיין עמדתה של אחדות­העבודה לגבי קיבוץ ארצי להיות חיובית . יחסו של ב . כצנלסון לקיבוץ הארצי היה אמנם מלווה ספקות והסתייגויות, אבל היה חיובי בסופו של דבר, מתור הערכת התפקידים הלאומיים וההתישבותיים שקיים ובשל היותו משען להסתדרות . מנקודת מוצא זו, תמך ב . בצנלסון בקיבוץ עין­חרוד במחלוקת עם האופוזיציה המשקית שביקשה לנתק את משק עין­חרוד מזיקתו אל קיבוץ ארצי . בדבריו במועצת אחדות העבודה לעניני הקבוצה, בב"ג באדר א' תרפ"ז, אמר ב . כצנלסון : "את יחסי לקיבוץ ארצי אני אקבע, בכל מקרה, לפי תכנו . . . אותה אידיאולוגיה של הגדוד שראתה בקיבוץ את המטרה העליונה, אשר שיעבדה את המשק ואת החיים הפוליטיים לגדוד ­ זוהי אידיאולוגיה שלילית ומסוכנת מאד . אולם אני מחייב קיבוץ בתור מכשיר להסתדרות . " 3' בו בזמן הלכו והתבלטו הופעות ציבוריות של חברים אחרים מאחדות­העבודה בעלי משמעות שונה . במועצה החקלאית בגן­שמואל, 27 . 3 . 5­ ,3 אושרה חוקת הקבוצות על אף התנגדותן של קיבוץ עץ­חרוד . החלטות אלו באו להכביד על הצטרפות לקיבוץ ארצי ולהקל על היציאה ממנו . סעיף 1 בפרק ג' קובע כי כל משק קבוצתי, גם אם הוא מצטרף לקיבוץ ארצי, מהווה מבחינה משקית יחידה אוטונומית בבחירת חברים, קבלתם והוצאתם, מלבד אם משקים שכנים מתמזגים למשק אחד . וכן סעיף 18 בפרק ב' : "ההחלטה על דבר התאחדות עם קבוצות אחרות או עם קיבוץ ארצי דורשת רוב של 4 / 3 חברי הקבוצה . החלטה על דבר יציאה מהתאחדות כזאת או מקיבוץ ארצי דורשת רוב פשוט . '' 4' מזכירות קיבוץ עין­חרוד עירערה על החוקה בפני הועד­הפועל של ההסתדרות . בתזכיר מה­ 72ג . 11 ) פורסם ב"מבפנים" כ"ו, 14427 ( היא קובעת כי התקנה בדבר חופש הבחירה של חברים על­ידי המשקים ולא על­ידי הקיבוץ הורסת את יסוד ההתישבות המשותפת של הקיבוץ וכן מאפשרת להכריע בכל ויכוח במשק קיבוצי על­ידי הוספת חברים המתנגדים לקיבוץ הארצי מראש . ואילו התקנה השניה "קובעת אי­שויון הצורה ההתישבותית של הקיבוץ ומחדדת את המלחמה הפנימית המתנהלת במשקים של הקיבוצים הארציים ) עין­חרוד ותל­יוסף ( בעד הוצאתם מהקיבוץ" . על החלטות אלו עירערו גם קיבוץ השומר­הצעיר מססס"ר והקיבוץ הארצי של השומה"צ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא