מאבק פנימי כפול

עמוד:11

מאבק פנימי כפול " עצמן, ולא כל שכן קבלת מרות תנועתית ארצית מחייבת . קיבוץ עיךחרוד, שדגל בארציות של התנועה הקיבוצית, וחבריו כבר פעלו אז בשליחות ב"החלוץ", פתח לגידול וליציאה למרחב ­ שרוי היה במאבק פנימי עם אופוזיציה כפולה בתוכו : האחת, בראשה עמד ש . לביא, שללה מעיקרו את הצורך בקיומו של קיבוץ ארצי ודגלה בהתרכזות בבנין משק עיךחרוד, והשניה, האופוזיציה המשקית, העדיפה את צורת­החיים של מושב עובדים, ואמנם פרשה לאחר מכן מעין­חרוד, וחבריה התישבו בכפר­ויתקין . גם גדוד­העבודה היה שסוע בתוכו, על סף התפוררות . בהתכנס מועצת איחוד הקיבוצים, היא מועצת­היםוד של הקיבוץ­המאוחד, מנה קיבוץ עין­חרוד 4 משקים : עין­חרוד, יגור, גשר, אילת­השחר, וכן 8 פלוגות : בפתח­תקוה, מגדיאל, הרצליה, רחובות, נס­ציונה, עין­טבעון, גדרות וירושלים . מספר חברי הקיבוצים המתאחדים ליום כינוס מועצת איחוד הקיבוצים היה 1,022 : 800 ב­ 4 המשקים ו­ 8 הפלוגות שבקיבוץ עין­חרוד, 106 חברים בקיבוץ השומר­הצעיר מססס"ר, 34 בקיבוץ "ווהלין" ו­ 82 בקיבוץ "הכובש"' . במועצה הקבועה של קיבוץ עין­חרוד, שקדמה למועצת האיחוד והתכנסה ברחובות ב­ 52­ 27 ביוני ,1927 באו לביטוי קשיי המצב החברתי בישובים . אמנם, המשקים וגם הפלוגות במושבות לא נפגעו מהאבטלה במידה שנפגע ציבור הפועלים בערים, אבל הפסקת העליה, העזיבות והירידה מן הארץ גרמו לדכאון רב . עם עליית השפעתו של המעמד הבינוני חלה נסיגה בתנועת הפועלים מהתבנית שאחדות­העבודה חתרה אליה מאז ייסודה להגשמת הציונות בדרך עיקרית של התישבות חלוצית, חברת­עובדים ומשק ברשות העובדים . פה ושם הושמעה הערבה מחדש בדבר מקומם של היזמה הפרטית וההון הפרטי במשק . גם זרם השמאלנות­הליקבידטורית­ שהתפלג מגדוד­העבודה וכן פועלי­ציון שמאל אימצו לעצמם אוריינטציה על התפתחות קאפיטאליםטית של הארץ וגישה של ביטול לגבי תפקידו העצמאי­הקונסטרוקטיבי של ציבור הפועלים במשק הארץ . מ . אלקינד, ממנהיגי השמאל בגדוד, טען כי "הרומאנטיקה הכלכלית לגבי סבל וטראגדיה של אלפי פועלים; האוטופיזם בפעולה המשקית; הגדלת היקפה בלי התחשבות עם האמצעים הממשיים ­ הם רעל בעורקי ציבור­הפועלים, ומכשילים את עצם המפעל המשקי הלאומי והישובי כאחת"' . וכן קבע גם ד . הורוביץ כי "ברור שהקשר עם הפרספקטיבה הקונסטרוקטיבית אינו מצדיק עוד את קיום הקיבוץ, אינו קובע את מקומו בהשתלשלות ההיסטורית של ארץ­ישראל כולה, אינו פותר את השאלה של קביעת הצורה החברתית והמשקית של בנין הארץ ואינו פותר את השאלה הסוציאלית של הפועל'"" . גם מפלגת "הפועל­הצעיר", במועצתה בדגניה בכ''ג אדר א' תרפ"ז שהיתה מוקדשת לעניני הקבוצה, "מחווה את דעתה לשלילה בדבר הקשר בין המשק החקלאי והקיבוץ הארצי" ) סעיף ג' מסיכומי המועצה ( " . ל . שקולניק ) ל . אשכול ( טען שם : "כיום מוטלת החובה להציל את הרעיון הקבוצתי וההתישבות הקבוצתית מזרועות הקיבוץ, שהם חיבוקים מחניקים"'' עמדתה של "אחדות­העבודה", הרואה בקיבוץ הגדול והארצי דרך הגמוניה בהתישבות ובבנין הארץ, נתמצתה בבהירות בהחלטות הועידה הרביעית, בי''ח באייר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא