מבוא

עמוד:14

14 את אלה שכחו התקופה הנדונה בספר ) . אם כן, מעניין לבחון כיצד ולאילו כיוונים ניסו אמני הבוהמה למשוך את החברה הישראלית ואת הנהגתה ולאילו כיוונים תועלו הלהט המהפכני והמרידה שאחזו בהם . הספר בוחן את יכולתה של בוהמה להשפיע על מציאות פוליטית וחברתית . בקרב האמנים שבחרו בדרך חיים שאינה נשמעת לכללי החברה, קיימת לעתים תחושת עליונות מוסרית ואינטלקטואלית כלפי ההמון, מעבר לרצון או למוטיבציה להשפיע . עם זאת, מאותה עמדה של מי שהפרו את חוקי החברה, האם אכן הצליחו הבוהמיינים להשפיע ולשנות את ההמון שבזו לו ? מעולם לא התייחס איש לבוהמה התל-אביבית כמושא למחקר היסטורי . מספר ספרים נכתבו על כמה מיוצריה הבולטים של התקופה, אך לא נעשה ניסיון לבחון במבט כולל את יצירותיהם ואת פעילותם של אמני הבוהמה . ספר זה, המתרכז בשלושה מן היוצרים המרכזיים בבוהמה התל-אביבית : דן בן-אמוץ, עמוס קינן ואורי זהר, שופך אור חדש על היחסים ביניהם ועל האופן שבו הִפרו יחסים אלו את פעילותם המשותפת . אפשר לטעון שבן-אמוץ היה המנהיג הבלתי מוכתר של הבוהמה בשנות ה- 60 , ואילו בשנות ה- ,70 לאחר שהקים את חבורת ״לול״, הפך זהר למנהיגהּאו לפחות לבוהמיין הבולט ביותר . עמוס קינן שיתף פעולה עם שניהם בעיקר בפעילות הפוליטית, אך גם בתחום היצירה האמנותית, ושלושתם השתייכו לחבורה רחבה יותר שחלקה שולחן בקפה כסית . האם בן-אמוץ, קינן וזהר מתאימים לייצג את הבוהמה התל-אביבית בת התקופה ? מבחינות רבות התשובה היא כן . העיתונות כינתה אותם בוהמיינים וראתה בהם ובסביבתם החברתית חלק מהבוהמה . לאמיתו של דבר, בן-אמוץ וזהר הם אנשים שמהלך חייהם כמו נכתב על ידי מי שדואגים לבנות מיתוס בוהמי סביב עצמם – חתרניים, ביקורתיים, מקוריים והיבטים מסוימים ביצירתם היו אוונגרדיים . 2 קינן, השותף לבן-אמוץ ולזהר בחלקים מפעילותם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא