|
|
עמוד:12
12 אורית בולגרו במתכונתו כיום הוא מקבץ של 63 לוחות מתכת דקים ( שמיספורם אינו רציף ) מצופים בד שחור, שאליהם הוצמדו בסיכות למעלה מאלף דימויים . אופן ההבניה הזה יצר רב-מערכת גמישה, היברידית ופתוחה לשינויים, שכמעט כולה מורכבת מתצלומים בשחור-לבן ומיעוטה גזרי עיתון ותרשימים של וארבורג עצמו בנושאים שונים : עבודות אמנות, קלפי טארוט, גזירי עיתון, תצלומי עיתונות, איורים מתולדות האסטרולוגיה, הקוסמולוגיה והאנטומיה, מפות עתיקות, תרשימים גניאלוגיים ודפי כתבי יד ( שנדמים כלוחות מוקטנים בעצמם ) . מדובר בפעולה ניסויית ומצטברת, בעלת אופי ארכיאולוגי ואוצרותי, שבאמצעותה ביקש וארבורג להדגים בפועל את העיקרון של הדימוי השורד, הנווד, המתגלגל ונטען משמעות בהיסטוריה שבה העבר נוכח תמיד בהווה . האטלס של מנמוזינה, אלת הזיכרון ואימן של המוזות, ביקש לכונן תשתית לתיאוריה החדשנית של וארבורג בדבר הדינמיקה של רצף ותמורה בתולדות האמנות . תוך כדי כך הוא הבליט באור חדש את רובדי העומק האי-רציונליים לכאורה של המודרניות, שנולדה ברנסנס האיטלקי . המפעל הזה לבש צורה ופשט צורה, ממש כמו התהליך שביקש ללכוד, עד מותו של וארבורג ; כפי שהאטלס מוצג ונחקר בשנים האחרונות, ניכרים בו שלבים שונים של מחשבה ועריכה . התנועה מדימוי לדימוי היא כמו רצף של מראות, שההיגיון המלכד ביניהם מבקש להתבסס מצד אחד על ידע היסטורי רחב יריעה, ומצד אחר קורא לאסוציאציה פתוחה . אטלס של ריכטר אף הוא פרויקט מונומנטלי, וגם הוא מערכת חזותית טהורה, נטולת טקסט, פתוחה ואוגרת . הוא כולל כ- 800 לוחות לבנים הנושאים למעלה מ- 6,000 דימויים ממגוון מקורות, בטכניקות ובנושאים מגוונים : תצלומים היסטוריים מהשואה, תיעוד ממלחמת העולם השנייה, אזורי אסון, תצלומי תיירות ופנאי, בהם נופי טבע ועיר, יעדים תיירותיים, דיוקנאות אישיים
|
|