|
|
עמוד:10
10 מיכל בן-נפתלי הַאִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת עַצְמֵנוּ, מַמָּשׁ כְּאַהֲבַת יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד ? מוּטָב שֶׁנֹּאמַר דִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת וְלֹא כְּפִי שֶׁקּוֹנֵן דָּוִד עַל יְהוֹנָתָן . אֶת עַצְמֵנוּ אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים בִּמְסִירוּת קַשּׁוּבִים לְעַצְמֵנוּ קֶשֶׁב מֻחְלָט . וְאַף זֹאת בִּבְחִינַת שִׁפּוּר מַמָּשִׁי שֶׁאַךְ לִפְנֵי חֳדָשִׁים מְעַטִּים נִתְקַף גּוּפֵנוּ כְּמִיהָה חֲזָקָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ בִּדְחִיפוּת מִן הַגָּג . 2 הקינה, אותו "דִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת" של דליה רביקוביץ שראה אור בספר אהבה אמיתית מ- ,1987 היא עדיין קינת זמננו . זוהי קינה מסוכסכת, המדובבת "אמיתוֹת שונות ומנוגדות", "סתירה הגיונית", אם לשאול את לשונה של רביקוביץ עשרים ואחת שנה קודם לכן, ב- ,1966 במסה על נתן זך . אפילו אצל אותו משורר, כתבה שָם, 3 אבל על מה אפשר למצוא ביטוי לאהבת החיים ולשלילתם כאחד . באמת היא מקוננת בקוּמה מהשבעה של יונה וולך, כשהיא מתבוננת בַּסַחף המוליך מהחיים שהתרוקנו לַכּרסום הרגשי, ועוברת ממה שנראה כתיעוד של שיחה טקסית ופרוזאית בין האנשים שבחדר למעין דיאלוג סוקרטי של הנפש עם עצמה ? האם היא מקוננת על כזביו של הטקסט הקדוש, שאינו אלא עוגן ספרותי שקרי, משענת קנה רצוץ, קינת דוד שאינה נאמנה לאמת החברוּת ? האם היא מקוננת על חולשתה של האהבה, על שבריריותה של אהבת אמת, שלעולם אינה איתנה - גם כשמדובר בָּאהבה העצמית, הנחשפת לפנינו כמבנה נרקיסיסטי רדוף העלול להמיט חורבן על העצמי ? 2 . דליה רביקוביץ, "האהבה האמיתית אינה כפי שהיא נראית", בתוך : אהבה אמיתית , תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,1987 עמ' 53 - 54 . 3 . דליה רביקוביץ, "לשון דור ודור", בתוך : הזהב ותפוחי האדמה : רשימות ומאמרים , תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,2018 עמ' 79 .
|
|