|
|
עמוד:9
9 צליינות בתיאטרון ובשירה 3 ב- 1972 ואת ( צ'ה ) גווארה של Lena ) מאת אָתוֹל פוּגרד ( Fugard ) מֶקרוּן ( McRune's Guevara ) מאת ג'ון ספֶּרלינג ( Spurling ) ב- 1972 לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב עם שלמה בראבא, מוני מושונוב, שרגא הרפז וידוענים מצוינים אחרים, תרגמתי גם את התסכית של בקט מילים ומוזיקה ומאוחר יותר את כל יצירות בקט שנועדו לביצוע : מחזות, תסכיתים, תסריטים ופנטומימות, ועוד כ- 120 מחזות, בעיקר מאנגלית, לא מעט מגרמנית, פה ושם מצרפתית, ואפילו, עם הרבה עזרה, מערבית, מרוסית ומספרדית . חלק ניכר מהיצירות גם ביימתי במסגרות שונות, לעיתים משונות, בארץ ובחו"ל . גם פרוזה, והמון שירה . משהו מכל זה מובא כאן . עם ודרך הפרק המוקדש לצלליותו של התיאטרון אני שואל : מהו התיאטרון בעבורי ? מסע ? חיפוש דמות האחר או האחרת בתוכי ? צורך בדיאלוג כמו ולא כמו על הבימה ? לא "להיות או לא להיות" אלא "להיות וגם לא להיות" ? האם התיאטרון הוא צִלִִּי ? מראה שחורה לחיי ? כפיל מלווה, דחליל המגלם את אוסף דמויותיי הטובות והרעות הנוספות ? קֵן תפילותיי הנידחות ? מציאות חלופית אפשרית ומדומה ? כבר שנים אני חולם על מפל אור שחור כתאורה, מוטב "תַחְשֵכָה", להצגה כלשהי שאביים היכנשהו, מפל המזכיר את הפסל המופלא של גבי קלזמר בשדרות בן גוריון בתל אביב - אלומת אור ברזל . ואם אני הבימה והתיאטרון הוא צל, האם הוא החוץ-בימה שלי ? ההילה הרוחנית ? מקור המשמעות של המחוות, התאורה, התלבושות והמילים, החפצים ובעיקר הפרטנרים והפרטנריות ? ובעיקר, המגע החי, הכאן-ועכשווי עם הקהל החולק עם הבימה את החוויה . הפרק הראשון בספר הוא מבואי באופיו . הפרקים שאחריו מכילים רעיונות, תרגומים וראיונות למיניהם . חייתי בקנדה שבע שנים לא 3 . אתול פוגרד, בוסמן ולנה , תרגום : שמעון לוי, תל אביב : בית צבי, 1987 .
|
|