|
|
עמוד:13
13 מקרה שרבר האמיתי ( הבא לידי ביטוי במונח האנושי "לסלף" ) , שיחק, ולרוב עדיין משחק, תפקיד גדול במרחב הרעיוני של הנשמות . שרבר פותח בהגדרה פשוטה של המושג "לייצג", שבעיניו הוא הניסיון לייחס לאדם חזות או מראית שונה מטבעו האמיתי . המונח "לייצג", כמו הרבה מונחים אחרים בספר, הוא ביטוי של הקרניים או הנשמות, ושרבר "רק" מדווח עליו . שרבר אומר לנו על שפת הקרניים הזאת שהיא עמוסה בלשון נקייה ולשון סגי נהור, והמשמעות האמיתית של ביטוייה היא קיצונית יותר או אפילו הפוכה . לכן הוא "מתרגם" מסרים חידתיים אלה לשפת אנוש : לייצג משמעו לסלף . הסכנה בייצוג היא ברורה, והוא כותב זאת מפורשות : כאשר אנחנו מייצגים מישהו בדרך מסוימת, אנו עלולים גם להתייחס אליו בהתאם לייצוג ; ואם הייצוג שונה מהצביון של טבעו האמיתי, הרי שאנו עושים פעולה שאינה מותאמת, ואפילו מנוגדת, לטבעו האמיתי . לטעמו, הקרניים עוסקות ב"הונאה עצמית", והוא מצידו יכול להתגונן באמצעות התנהלות יום יומית שאינה עולה בקנה אחד עם הייצוג שלהן, ואף באמצעות השימוש בשפה . כלומר, הוא לא פוחד לזהותו האמיתית, אלא רק ליחס המסולף שעלול להיות מנת חלקו . ואכן, בהזדמנות אחרת אומרות לו הקרניים : "אל תשכח שכל ייצוג 10 הוא בעצם שטויות" . צבי לוטן מעיר שלרוב נוטים החוקרים להשמיט את כותרת המשנה של הזיכרונות , וכך הם למעשה משנים את המעמד הספרותי שאליו 11 כך בערך נראה עימוד הכותרת של הספר במהדורה כיוון שרבר . הגרמנית המקורית : 10 . שם, עמ' 134 . 11 . Henry Zvi Lothane , In Defense of Schreber : Soul Murder and Psychiatry , London and New York : Routledge , 1992, p . 7
|
|