|
|
עמוד:13
13 מבט אנושי כמו הסתכלות וראייה : מושגים הנוגעים להיבט התנסותי באופן קיומם של יצורים חיים . לתופעות בעלות משמעות פסיכולוגית אין מהות אחת . בשל כך הן עשויות לכלול בתוכן תופעות פסיכולוגיות שונות . בכך המושג של תופעה פסיכולוגית אינו שונה ממושגים רבים אחרים המשרתים אותנו רבות בלא שעומדת לרשותנו הגדרה ממצה שלהם, שתסביר את מהותם . מהבנה שכלתנית להבנה חושית לודוויג ויטגנשטיין ( Wittgenstein ) חקר את היכולת הלשונית שלנו להשתמש במושג ולהבין אחרים המשתמשים בו, אף על פי שאיננו יודעים לומר מה משותף לכל המקרים שבהם הם ואנחנו משתמשים בו, ועל כן איננו יודעים לומר מהי מהותו . לטענתו, אנחנו עושים זאת על יסוד יכולתנו להבחין שבין כל המקרים שבהם אנחנו משתמשים במושג ישנו דמיון משפחתי . בעזרת דמיון כזה, למשל, אנחנו מבחינים בעת הסתכלות שבני משפחה מסוימת שייכים לאותה המשפחה, אף על פי שאין הם בעלי תכונה אחת זהה . בין אחדים התכונה המשותפת היא גובה קומה ובין אחרים - שיער מקורזל . בדרך זו המטפורה של דמיון משפחתי אמורה לרשת בשיח הפילוסופי המודרני את המושג של מהות - כיסוד חושי מחבר בין תופעות שונות המכונסות תחת אותו מושג, כגון המושג תופעה פסיכולוגית . בעשותה זאת היא מציבה ביסוד היכולת של בני האדם לייצר ולרכוש מושגים המייצגים את המציאות המוכרת להם דרך הסתכלות ביכולת חושית רב-גונית . זאת על חשבון השקפות פילוסופיות שהציבו את היכולת השכלית המופשטת של בני אדם ביסוד ההוויה האנושית הלשונית והתרבותית . לפי העולה מרעיונו של ויטגנשטיין, ההכרה האנושית במציאות הנתונה לנו מבוססת על יכולת חושית, הזוכה לביטוי מושגי באמצעות שפה אנושית משותפת . על רקע זה עולה השאלה : האם יצור שאינו מסוגל לראות
|
|