|
|
עמוד:8
ליצוא של ענף המזון ושל ענפים קטנים יותר כגון הדפוס והרהיטים . לעומת התעשייה בישראל ) ובעולם ( , הנעשית עתירת הון במיוחד הון אנושי הנתונים מצביעים על מגמות הפוכות של התעשייה הקיבוצית, הנעשית עתירת עבודה . הדבר קשור בהתרכזות התעשייה הקיבוצית בענפי הפלסטיקה, המתכת והמזון, התופסים כ" / 750 מן המכירות לעומת כ 0 / < > 50 בכלל התעשייה הישראלית . היקף הפעילות הכללי של התעשייה הקיבוצית הגיע בשנת 2002 ל 21 מיליארד ₪ . בפעילות המפעלים בקיבוצים נרשם גידול של 0 / 70 . 7 בהשוואה לשנת ,2001 והוא הסתכם ב 3 . 17 מיליארד ₪ . סך הייצוא של התעשייה הקיבוצית במונחים דולרים ירד ב 0 / 40 . ,1 אולם הפיחות הריאלי של השקל והתחזקות היורו מול הדולר הביאו לגידול של 5 % s . בערך הריאלי של היצוא ולגידול ברווחיותו . מספר המועסקים בתעשייה הקיבוצית ירד בשנת 2002 ב 0 / 20 . 2 בהמשך לירידה דומה בשנת 2001 . שנת 2002 הייתה השנה הראשונה זה שנים רבות שבה אחוז השכירים מכלל העובדים ירד ועמד על 0 / 680 . חשבון הרווח והפסד המצרפי של מפעלי התעשייה הקיבוצית מצביע על שיפור ניכר בכל הפרמטרים . חקלאות שנת 2002 מהווה המשך למגמות ארוכות הטווח שמאפיינות את החקלאות הישראלית זה עשור ירידת מחירי התוצר בחקלאות, הן יחסית למחירי התפוקות ליצרן והן יחסית למחיר התשומות ויותר ■ . הקנויות, אשר גרמו לירידת ערכו הריאלי של התוצר החקלאי . רוב השנים העלייה בכמות התפוקות החקלאיות צמצמה במידתמה את השפעת הירידה הריאלית במחירה, אך לא הספיקה כדי לאזן את העליות הגדולות במחירי התשומות הקנויות ובתשלומי שכר לשכירים . ירידת רווחיות החקלאות הביאה לשינוי מבנה הענף המתבטא בהגדלת יחידות המשק ) עלידי הכללת חלקות שבעליהן פרשו מהחקלאות ( המגבירה את ההסתמכות על עבודה שכירה . הירידה באוכלוסייה הקיבוצית, שבאה בעקבות המשבר הכלכלי, היא תופעה פניםקיבוצית רק בחלקה . בחלקה היא נגזרת ממגמות כלליות של שינוי היחס לכפר בעולם בכלל ובישראל בפרט . שיעור האוכלוסייה הכפרית באוכלוסייה היהודית הולך וקטן בעקיבות . זהו חלק מתהליך כללי של מעבר אוכלוסיות מן הכפר אל העיר . מלבד השינוי הכמותי השתנה גם אופיו של המגזר הכפרי . הביטוי הבולט של מגמה זו הוא הופעתם וגידולם המהיר של "יישובים קהילתיים", ובמידה מצומצמת יותר ה"הרחבות" בקיבוצים ובמושבים ) בניית שכונות לתושבים שאינם קשורים לאגודה השיתופית ( . בסקר של שנת 2002 שונתה המתכונת של דו"ח השינויים בקיבוצים . המספר המשמעותי של הקיבוצים שהנהיגו שכר דיפרנציאלי חייב התייחסות מיוחדת כלפיהם . עד כה, הדיווח של תוצאות הסקר השנתי חולק לפי התנועות . השנה בוטלה החלוקה המסורתית הזו, שכן החלוקה לפי שיטת התגמול הנהוגה בקיבוץ, היא משמעותית יותר . השנה פרק ההרחבה עוסק בוועדה לסיווג הקיבוץ . בעקבות התהליכים מרחיקי הלכת שהתרחשו ברחבי התנועה הקיבוצית, בהחלטת ממשלה מיום 02 . 5 . 19 הוקמה ועדה ציבורית לדיון בענייני הקיבוצים . הוועדה נדרשה לבחון את השאלה הבסיסית "מהו קיבוץ ? " בימינו . המנדט שלה מצביע על החשיבות המיוחדת של נושא סיווג הקיבוץ ושיוך הדירות, אולם היא בחנה נושאים נוספים הקשורים בשני נושאים אלה . הוועדה ראתה בקיבוץ תופעה ייחודית וחשובה, שיש לאפשר לה להתקיים ולהתפתח בין אם בדרך של קיבוץ שיתופי ובין אם בדרך של קיבוץ מתחדש . אלו הן צורות חיים אשר קובעות מסגרת של שוויון וערבות הדדית תוך שהן מממשות, כל אחת על פי דרכה, הן את השקפת עולמם של החברים והן את ייעודם ההתיישבותי הלאומי . יד טבנקין, אפריל ,2004 ניסן תשס"ד
|
|