מבוא

עמוד:7

באוכלוסייה ואילו בקיבוצים הצעירים יותר שיעור העזיבות גדול מחלקם באוכלוסייה, בפרופורציות עולות ככל שהקיבוץ צעיר יותר . הנתונים החל מ­ 93 / 1992 מצביעים על גל שני של עזיבה מוגברת יחסית המרמז על תחילתו של "משבר שינויים" . כלומר, עזיבות שסיבתן המשבר החברתי העמוק שנקלעו בו קיבוצים רבים תוך כדי המאבק על שינויים מרחיקי לכת במערכת הקיבוצית . מבנה התעסוקה בקיבוץ שונה מן החלוקה באוכלוסייה היהודית . קרוב למחצית אנשי הקיבוץ עובדים בייצור חקלאי ותעשייתי לעומת רבע בחברה היהודית הסובבת . פחות אנשי קיבוץ עובדים בשירותים פיננסיים ובשירותים ציבוריים, ויותר בשירותים אישיים . השוואת נתוני הרכב משלחי יד באוכלוסייה יהודית לעומת הקיבוץ מצביעה על פער לרעת הקיבוץ, הן מבחינת ההון האנושי והן מבחינת הזדמנויות לעבודה מעניינת ואתגרית לחברים . עובדה זאת מוחרפת עקב ההשכלה הגבוהה שרוכשים חברי הקיבוץ ונותנת אותותיה בעליית שיעור החברים העובדים מחוץ לקיבוצם . המגמות ארוכות הטווח של המשק הקיבוצי מצביעות על הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות; ירידה בשיעור העבודה בשירותים, המשקפת את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי על­ידי הגדלת שיעור העובדים בענפי ייצור והרחבת עיסוקים מחוללי הכנסות, המתבטאת בגידול בענפי עזר . התעשייה הקיבוצית מהווה מרכיב חשוב מכלל התעשייה הישראלית, במכירות, במספר העובדים ובמיוחד ביצוא התעשייה הקיבוצית מרוכזת בשלושה ענפים עיקריים : הפלסטיקה, המתכת והמזון . ענף הפלסטיק תופס חלק חשוב בכל הפרמטרים אך בולט חלקו ביצוא של הענף . אפשר לציין את המכוונות ליצוא של ענף המזון ושל ענפים קטנים יותר כגון הדפוס והרהיטים . שנת 1996 היתה מאופיינת על­ידי קיפאון בהיקף הפעילות התעשייתית ושחיקה מסוימת ברווחיות . זו השנה השלישית ברציפות שבה יש שחיקה ברווח התפעולי של כלל המפעלים הקיבוציים, אך בשנה זו הירידה היתה גדולה במיוחד . הנתונים מצביעים על מגמות הפוכות של התעשייה הקיבוצית, הנעשית עתירת עבודה, לעומת התעשייה הישראלית ) ובעולם ( , הנעשית עתירת הון ­ במיוחד הון אנושי . ההשקעות ירדו בשנה זו ב­ 0 / " 1 . 19 לעומת מספר העובדים גדל ב­ 0 / 50 לעומת פחות השנה הקודמת, ואילו בתעשייה הישראלית הן עלו בכמעט 0 / " 5 ,■ מ­ 0 / 20 בתעשייה הכללית . גם בחקלאות התאפיינה שנת 1996 בהחשת הירידה בהכנסות . לאחר שנה יוצאת דופן ב­ ,1994 שבה נרשמה עלייה ריאלית בהכנסות מפעילות בחקלאות ) 0 / 150 ( , נתחדשו בשנת 1995 המגמות ארוכות הטווח של ירידה בהכנסות החקלאים . ב­ 1995 נרשמה בהן ירידה ריאלית של 0 / " 6 . ,13 ובשנת 1996 חלה החרפה נוספת וההכנסות ירדו ב­ 0 / < > 3 . 20 נוספים . העלייה בכמות התפוקות החקלאיות צמצמה במידה מסוימת את השפעת הירידה הריאלית במחירה, אך לא הספיקה כדי לאזן את העליות הגדולות שחלו בתשומות הקנויות ובתשלומי שכר לשכירים . מספר השכירים במשק הקיבוצי גדל במהירות בשנים האחרונות, מ­ 10,800 בשנת 1991 עד ל­ 22,400 ב­ 1995 מוקד הגידול בשכירים היה במפעלי התעשייה . אם ב­ 1990 היה שיעור השכירים 0 / " 30 מהעובדים, ב­ 1996 היה אחוז השכירים בתעשייה הקיבוצית כ­ 0 / < > 56 . הסיבה העיקרית לשחיקה ברווחיות התעשייה היא גידול בעלות העבודה, שרובו נובע מהגידול בעבודה השכירה . לא חל שינוי בשכר העבודה כך שכל העלייה בתשומות העבודה מקורה בגידול מספר העובדים ) השכירים, כי מספר החברים ירד ב­ 0 / " 3 1 ( בחקלאות, מלבד הרעה בתנאי הסחר, חלק גדול מהירידה החריפה בהכנסות החקלאים ב­ 96 / 1995 מקורה בעלייה התלולה בסך תשלומי השכר ששילמו החקלאים עבור העבודה השכירה בשנתיים אלו . ההבדל ברווחיות בין המגזרים בחקלאות ­ לטובת הקיבוצים ­ נובע ברובו משיעור נמוך יותר של תשלומי שכר . מלבד ההשפעות השליליות על יעילות הענפים ורווחיותם ) אשר מוצגים בפרקים על חקלאות ותעשייה ( , מתברר שהקיבוץ חוזר להיות מעסיק גדול של תושבי עיירות הפיתוח . הדבר טומן בחובו סכנה מחודשת של מתיחות בתקופת מיתון, הכרוכה בפיטורי עובדים . הפרק הראשון עוסק בכלל האוכלוסייה הקיבוצית ויישוביה, הפרק השני דן בעבודת תושבי הקיבוץ ומשלחי היד שלהם, ובמשק הקיבוצי . פרקים ג' ו­ד' בוחנים את מצב התעשייה והחקלאות הקיבוציים . בהמשך מוצגים נתוני התנועות הקיבוציות . קיימים הבדלים גדולים בהיקף הפרקים הנוגעים לתנועות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא