|
|
עמוד:12
מעמדו המשפטי, ויש יסוד להניח שזה לא יקרה גם בעתיד הנראה לעין . במקרים בודדים שבהם באה הצעה כזאת מבחוץ, היא נתקבלה בהתנגדות חברי המקום . התופעה הזאת מעידה על הקשר האמיץ שנוצר בין החברים לבין הבית הקיבוצי . בעיה רצינית אחרת היא עתיד התנועה כמסגרת ארצית וכזרם רעיוני . רבים לא שמו לב לעובדה שבמשך רוב השנים שלטו במנגנון התנועה, במידה כזאת או אחרת בוגרי תנועות נוער . בנעוריהם הם למדו לגלות נאמנות ל"תנועה", וראו בתנועה הקיבוצית המשך לתנועת הנוער; רבים מהם מצאו במסגרת התנועה שדה פעולה "טבעי" לפעילות ציבורית . לעומתם, ראו בני קיבוץ בתנועה יותר את המנגנון ופחות את הזרם הרעיוני . מה גם שההנהגה ההיסטורית קשרה קשר בין התנועה הקיבוצית לבין המערכת הפוליטית . בלית ברירה גרמה הפוליטיזציה של התנועה למאבקי כוח שהפכו אותה לזירת קרב על קידום פוליטי . בני קיבוץ סולדים ממאבקי כוח בקיבוץ ובמוסדות האמורים לשאת אופי של קיבוץ . עובדה היא שבוגרי תנועות נוער המשיכו להוות רוב במזכירויות התנועות עד לשנים האחרונות, למרות חלקם ההולך וקטן באוכלוסייה הקיבוצית . המשבר הכלכלי חשף את הניהול הכושל ואת עיוותי הפוליטיזציה בדור האחרון . כעת, שוררת בקיבוצים אווירה ביקורתית ורצון למזער ככל האפשר את המנגנון המרכזי, ולמקד את הניהול קרוב לבית . בתק"ם הועלתה הצעה להקים מזכירויות אזוריות שתתפקדנה בשיתוף עם המועצות האזוריות . יש סיכויים טובים למשוך את בני הקיבוצים לפעילות מוגברת במסגרות האזוריות האלה . ההשלכות של התמורות המוצעות הן בעלות משמעות רבה לטווח הארוך, לחיוב ולשלילה . המגמה תחזק את הביזור בארץ ואת השלטון המקומי, ותאפשר יתר מעורבות ישירה של החבר היושב בקיבוצו . לעומת זה, תאבד התנועה הרבה מן המשקל הפוליטי שנשאר לה . חברי קיבוץ יתפזרו בין כול המפלגות, ויואץ בכך התהליך הקיים כבר שנים מספר . הפעילות תתרכז סביב אינטרסים מקומייםאזוריים והתנועה הקיבוצית תחדל להיות כוח בזירה הלאומית ) לרבות בהסתדרות הכללית ובהסתדרות הציונית . ( יהיו שיצטערו על התמורות, ויהיו שישמחו על שחרור הפרט ומתן יתר אפשרות לפעילות אישית חופשית . 94 . 11 . 29 12
|
|