מבוא

עמוד:11

הם חולשים על קרוב ל­ 0 / 700 מכלל הייצור . הענפים הם . ­ פלסטיקה, מוצרי מתכת, ועיבוד מוצרי מזון . שני הענפים הראשונים מייצרים בעיקר ציוד לחקלאות, והשלישי מייצר תוצרת חקלאית . ) ראו הפרקים על תעשייה וחקלאות . ( בין השנים 5891­ ,1993 ירד חלקה של החקלאות בתוצר המקומי הנקי של ישראל מ­ 0 / ס 9 . 4 ל­ 0 / 40 . ,2 נתון חשוב להבנת המשבר הכלכלי של קיבוצים רבים . צמידותו של המשק הקיבוצי לחקלאות היא מן הסיבות העיקריות להקטנת הכנסותיו ולחולשתו המשקית . לפני 30 שנה, היתה התעשייה הקיבוצית בין הגורמים המובילים בתיעוש המשק הישראלי, ואילו היום מפגרים מפעלים רבים בשיטות ייצור שלהם ובמגוון מוצריהם . הגידול הניכר בעבודה שכירה מעיד על שיטות ייצור שאבד עליהן הכלח . אמנם, אחד הגורמים לפיגור הוא מחנק האשראי שהטילו הבנקים על רוב הקיבוצים בשל טיפול כושל בהסדר החובות . מחנק האשראי מנע השקעות בחידוש ציוד או בפתיחת קווי ייצור משוכללים יותר, ולכן מנע גידול בעודף המשקי העשוי לצמצם את חובות הקיבוץ . הסבר אחר מטיל את האחריות על העדר יזמות וחשיבה יוצרת בקרב מנהלי המשק הקיבוצי שמנעו מהם לפרוץ את המסגרת החקלאית . בינתיים, צועד המשק הלא­קיבוצי קדימה והמשק הקיבוצי לא מדביק את הקצב . העלייה הגדולה מחבר העמים בשנים האחרונות תרמה למשק הישראלי תרומה חשובה ביותר לשיפור בהון האנושי . בין השנים 9891­ 1993 גדל מספר המדענים והאקדמאים בישראל ב­ 0 / 40 . ,26 וגדל מספר העובדים המקצועיים ב­ 0 / 80 . 24 . זהו שינוי מהפכני במבנה כוח האדם בישראל, בהרכבו ובהשלכותיו . התוצאות כבר מורגשות בתעשיות המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת . בתוך שנתיים, 1991­ ,1993 גדל ייצוא סחורות ושירותים, ב­ 0 / 260 והתוצר המקומי הגולמי גדל ב­ 0 / ס 10 . המצב במשק הקיבוצי שונה . אמנם "בית ראשון במולדת'' היה מבצע יפה ומוצלח שבו אירחה התנועה הקיבוצית אלפי עולים חדשים לזמן מוגבל, אבל רובה של העלייה לא נקלטה בתנועה הקיבוצית ובעיקבותיה לא גדל מספר המדענים ואקדמאים בקיבוץ, ולא גדל מספר העובדים המקצועיים במשק . ) פרטים נוספים בפרק ז' על עבודה ומשלחי יד . ( הגידול ביצוא של התעשייה הקיבוצית בשנתיים האחרונות היה בסך הכול פחות מ­ 0 / ם ,5 כלומר הרבה פחות מן הגידול בשאר ענפי התעשייה במשק הישראלי . ) פרטים נוספים בפרק ח' על תעשייה . ( המצב בשטח נראה שונה במקצת . המחנק הכלכלי עורר יוזמה בקרב חברים שונים, ובקצב מפתיע צמחו ענפי תיירות ושירותים . את הדגם החדש של "לינה כפרית" קיבלו בחיוב רבים בציבור הישראלי . קיבוצים פיתחו לא רק את ענף הלינה אלא גם אתרי בילוי, מסעדות, חנויות, ומגוון רחב של שירותים . הענפים האלה מהווים אתגר מושך יותר לחברים רבים, לעומת חקלאות ותעשייה . היום יש כבר אלפי חדרים במסגרת הזאת של "לינה כפרית", ויש סימנים שהתנועה הקיבוצית עומדת לכבוש נתח חשוב של התיירות העממית בארץ . הבעיה המרכזית של המשק הקיבוצי הוא "סינדולו" בהסדר החובות . ההסדר הראשון לא הצליח ואף גרם לתוצאות שליליות כמו עזיבה והורדת המוטיבציה בעבודה . הדיון הממושך, הפרסום השלילי, והתנאים הלא מציאותיים השפיעו כולם על הקטנת הסיכויים לשיפור המצב . אפילו דו''ח סוארי, שלא מצטיין באהדה לקיבוץ, מצביע על הטעות ביצירת האווירה השלילית ועל הצורך לסיים בהקדם הסדר משלים . עניין הקרקעות משנה את המצב ופותח פתח למוצא מן הסבך . חומר רקע לדיון על הסדר החובות נמצא בפרק האחרון . עתיד התנועה הקיבוצית יש כמה עשרות קיבוצים שמתקשים לעמוד בהוצאות השוטפות, גם בלי עול החובות . ביניהם מספר קיבוצים חדשים יחסית שלא הספיקו להתבסס כלכלית לפני בוא המשבר הגדול בחקלאות וההסתבכות הפיננסית . אף אחד מן הקיבוצים האלה לא ביקש להתפרק מרצון . לעומתם, הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים כמה קיבוצים בלא תכנון מתאים, ועקב כך לא הגיעו אפילו לביסוס חברתי . במרוצת השנים נאלצה התנועה לסגור אותם ולהחזיר את היישוב למוסדות המיישבים . אבל עד כה לא ביקש שום קיבוץ להתפרק או לשנות את 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא