|
|
עמוד:9
1 לוח מסי 2 . שיעורי פריון כללי 6891 1993 נ כלל יהודי נפת אוכלוסייה היהודים רחובות קיבוצית 1 . 89 1 . 282 . 92 1986 9 . 085 . 79 7 . 81 1987 2 . 84 2 . 76 5 . 75 1988 3 . 81 3 . 69 3 . 69 1989 6 . 79 9 . 66 5 . 68 1990 4 . 75 7 . 62 1 . 63 1991 4 . 75 9 . 59 0 . 64 1992 9 . 873 . 758 . 59 1993 בני הקיבוץ ובנותיו הס הנשאים העיקריים של החברה הטבעית . עבורם "המשימה" החשובה של הקיבוץ היא לשמש להם בית טוב . הם אמנם קולטים מסרים רעיוניים, מי יותר ומי פחות, אבל חשוב יותר מן הרעיון המופשט הוא אורח החיים היוםיומי שהם מפנימים מילדותם ועבורם זה המסר הקובע ביותר . נאמר שהקיבוץ הוא מקום טוב לילדים, אבל קיימת אפשרות שדווקא הילדות המאושרת בקיבוץ היא שמקשה על קליטת הבנים והבנות בחברה הבוגרת, שבה דורשים יותר ונותנים פחות . הנושא הזה עדיין טעון מחקר, במיוחד לגבי הצעירים של היום שנמנים לרוב עם "דור הנכדים" . בינתיים הולך וגדל מדי שנה מספר בני הקיבוץ בחברה הבוגרת, ובקיבוצים הוותיקים יותר הס מהווים כבר רוב מוחלט . התלבטותם של צעירים בקיבוץ בין הפן הטבעיביתי ובין הפן הרעיוני באה לידי ביטוי בצורה מובהקת בשנים האחרונות . המשבר הפיננסי שהתחיל בשנות ה ,80 והלחצים הכלכליים על הפרט, יצרו אווירה קודרת ועוררו ספקות כלפי מוסכמות שהיו ביסוד הרעיון הקיבוצי . עלה גל של קריאות ל"שינוי", ואף הושמעו הרהורי כפירה על הקיבוץ עצמו . לפי הרושם, המובילים במהלך הזה היו יוצאי תנועות נוער שהגיעו לקיבוץ ממקום אחר עקב הכרעה רצונית המעוגנת בתפיסה רעיונית, כלומר אלה שהיו צריכים להיות קנאים יותר לפן הרעיוני . עבורם הקיבוץ לא היה חברה טבעית, ועם היחלשות המסד הרעיוני גברו הגעגועים לצורת חיים שהם זכרו כטבעית מן המקומות שמהם באו . לכותב השורות האלה לא ידוע על מחקר בסוגייה הזאת . כפי שניתן להיווכח בפרקים הבאים, הדור הצעיר הנוכחי בקיבוצים "יושב על הגדר" ולא קבע עדיין עמדה סופית לגבי העתיד . לצד דחיית הנישואים באה דחיית הקבלה לחברות, והיא חלק מסימני עמדת ההמתנה הזאת . זהו דור שגדל על רקע מלחמת יום הכיפורים, ה''מהפך" שהוריד את תנועת העבודה ) ובתוכה התנועה הקיבוצית ( מן השלטון, מלחמת לבנון, כלכלה מטורפת שהסבה נזק רב לקיבוץ, המשבר הפיננסי ובעקבותיו השפלה ציבורית של הקיבוץ מבחוץ ומבפנים . קריאות התיגר על היסודות הרעיוניים של הקיבוץ כחברה משימתית או מהפכנית החלישו את הפן הרעיוני ותרמו להעברת מרכז הכובד אל הפן הטבעי של הקיבוץ כאורח חיים של קבע . אז, הופעלו לחצים ל"נורמליזציה" שפירושה התאמה לחברה הסובבת . הוכנסו שינויים כמו הגמשה בחלוקת משאבים ) הנקראת בטעות "הפרטה" ( , חיזוק התמחיר בענפי שירות, שימוש בכספומט או בכרטיסי אשראי, כרטיס מגנטי לרכב, ונהלים אחרים
|

|