|
|
עמוד:8
הקיבוץ כחברה טבעית יסתיים הוויכוח הזה כפי שיסתיים ותהיה הדרך התרבותיתרעיונית של הקיבוץ כאשר תהיה, נשאר הפן השני, והוא היסוד הטבעי של החברה הקיבוצית . בהתפתחותו של כול קיבוץ טמון תהליך ברור של גלישה מן הרצוי אל המצוי, או מן החזון אל המציאות . כול עוד הקיבוץ הוא רק רעיון, נשאר העיקר בתודעה . מימוש הרעיון יוצר עובדות שלא ניתן לשנותן בכוחות הדמיון והרצון בלבד . בין העובדות החשובות ביותר נמנים הולדת ילדים והיווצרות תשתית משפחתית טבעית, לחברה . הנתונים המספריים מוכיחים שהגידול בכול קיבוץ, לאחר התקופה הראשונה, נובע מריבוי טבעי ולא מקליטה רעיונית . לקיבוץ כחברה טבעית יש צרכים שלא תואמים את הדרישות הרעיוניות, ובסופו של דבר מכריעים הצרכים הטבעיים, כי החברה הטבעית היא חפצת חיים . הדיון בספר הזה מתרכז בפן הטבעי של הקיבוץ, ובתהליכים החברתיים המתרחשים בו . הנתונים המפורטים ביותר על הקיבוץ הם של התק"ם, ויש יסוד להניח שכללית הם מאפיינים גם את הקבה"א . הפרק הראשון ) בשני חלקיו ( פורס את נתוני התק"ם בסיקור מקיף, ורבים מן הנתונים מתפרסמים כאן לראשונה . דיון מקביל על הקבה"א נמצא בפרק ב' . כאמור, לא נמסרו השנה נתונים מטעם מזכירות הקבה"ד, ולכן מתפרסמים בפרק ג' הנתונים מאשתקד . נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על כול האוכלוסייה הקיבוצית ויישוביה נמצאים בפרק ד', והם מאששים את התמונה המצטיירת מנתוני המוסדות הקיבוציים . נושא מרכזי בתחום החברתי הוא קצב גידול האוכלוסייה ומקורות הגידול . כאמור, בראשיתו של כול קיבוץ המקור העיקרי לגידול אוכלוסייה הוא הקליטה מבחוץ . אבל ברוב המקרים נוצרת תשתית משפחתית כבר בעשור הראשון, ובהמשך, מתפתח ומתחזק היסוד הטבעי של החברה . מטעמים רעיוניים ואחרים היו ניסיונות לשנות את מתכונת המשפחה ואת סדרי הלינה של הילדים . אבל לבסוף, גבר הפן הטבעי על הפן הרעיוני, גבר כוחה של המשפחה, ולמעשה התפתח הקיבוץ לחברה משפחתית בה' הידיעה . ברוב הקיבוצים, היחידה המשפחתית הממוצעת כוללת שלושה דורות . אבל אלייה וקוץ בה . מאז שנות ה 70 גוברת הנטייה לדחות נישואים וגם להמעיט במספר הילדים למשפחה . המגמה הזאת מאפיינת את כול חברות השוק, והגיעה גם לקיבוץ . ) הנושא נידון בפירוט בפרקים הבאים . ( התוצאה המיידית של מגמה זו היא ירידה בשיעור הפריון הכללי, ופגיעה ברקמה הטבעיתמשפחתית של הקיבוץ . גם לאחר שנות ה 70 והשינוי ביחס לנישואים, היה באוכלוסייה הקיבוצית שיעור פריון כללי גבוה מן החברה היהודית הסובבת עד לאמצע שנות ה 80 . אז, החלה ירידה תלולה בילודה והאוכלוסייה הקיבוצית איבדה את יתרונה . את המגמה הזאת ייחסו להשפעת המשבר הכלכלי שהחל באותו הזמן . ואולם, השוואה לחברה הסובבת מגלה שהעקומה יורדת בכלל האוכלוסייה היהודית, וירידה דומה לזאת של הקיבוץ נרשמה גם באוכלוסייה היהודית של נפת רחובות, ) ראו לוח מס' 2 . ( אם כן, המשבר הפיננסי בקיבוצים אינו הסבר מספיק .
|
|