|
|
עמוד:12
לוח מסי 10 : מאזן ההון האנושי מבחינות גיל והשכלה, בשנת 1991 ו 1 ו יל שנות ג ו |רמה השכלתית 50 + 04 9453 9303 4352 9281 24 | ס"ה j ו עוזבים : I i 935269 135 283 721 ) תיכון 1,353 | 229 21 53623630 72תעודת גמר 048 7 1712 11 1 תעודת הוראה 41 1 5 1310 12 0 טכנאי / הנדסאי 291414154 3452 11 תואר ראשון 12 243 1 02 תואר שני 5 0 1 0 1 03 תואר שלישי 19 944020 לא ידוע I 108 115 182 769402285 ס"ה 1,861 1 I נקלטים : | 649 11554329 235204 תיכון 380 5 13 30 21 8 תעודת גמר 21 0 22 8 8 1 תעודת הוראה 21 0 11 8 47 טכנאי / הנדסאי 80 2 4 14 23 6 112 תואר ראשון 016 6 2 044 תואר שני 6 0 1 1 2 02 תואר שלישי 029 70 10 57 לא ידוע 902 14 51 94 264279200 ס"ה פעם אחר פעם מתווספת הוכחה שהתפתחות בקיבוץ אינה קווית אלא דיאלקטית . כלי עזר להבנת המצב הוא דימוי החברה הקיבוצית כאילו היא מורכבת משני צירים עיקריים, הנושאים בשמות שונים ומשתנים . לצורך הדיון כאן ניתן לדבר על מגמה חברתית של התלכדות, ותכונתה הבולטת חיזוק הקשר האישי והבלתיאמצעי; ולעומתה קיימת מגמה של התפשטות, ותכונתה הבולטת חיזוק המערכת על היבטיה השונים . בדור האחרון גברה המגמה של התלכדות סביב יחידות משפחתיות מתרחבות, וזו תרמה הרבה לגידול חברתי של הקיבוץ, תוך חישולו . כוחו של הדגם הזה, "קיבוץ משפחות", הוכיח את עצמו במשבר הכלכלי של סוף שנות ה 80 . במשך השנים מתקיימת מעין פעולה דיאלקטית, דומה למטוטלת הזזה מצד לצד בלא לקבוע לעצמה מיקום קבוע . כבר באותן שנים בהן התעצמה המשפחה חלו תהליכים המושכים לכיוון השני . אפשר להצביע על שלושה מהם, שנראים המשפיעים ביותר : ) א ( מפאת סיבות שונות ומשונות, שלא כאן המקום לפרטן, דוחים בני הדור הצעיר בקיבוץ ובחברה היהודית הסובבת את מועד הנישואים . כתוצאה, הולך ונחלש משקלה של המשפחה כיחידת יסוד ומוקד חכרתי; ) ב ( לאחרונה גובר תהליך קליטת עולים חדשים מחבר העמים . אלה באים מרקע שונה, ללא הכשרה רעיונית לחיי קיבוץ ולעתים בגיל מבוגר מדי לאפשר "קליטה רכה"; ) ג ( בקיבוץ, כמו בחברה הסובבת אותו, מתעצמת תרבות הצריכה, ובה משקל רב לבחירה אישית . גיוון ההיצע מעודד גיוון הטעם האישי, 12
|
|