|
|
עמוד:10
10 עמוס נדן המחקר כדי להקיף כעת תקופה רחבה בהרבה, בת כ- 150 שנה ( מתחילת המאה ה- 19 ועד להקמת מדינות הלאום העצמאיות באמצע המאה ה- 20 ) ; העמקתי בקורות הפלאחים במרחב גאוגרפי גדול יותר - בסוריה, בירדן, בלבנון ובארץ - תוך השוואה למקרי חקר מחוץ לאזור ; עסקתי בסוגיות ידע שבהן לא עסקתי בעבר בצורה אינטנסיבית כמו חקיקה, משפט וארגון חברתי ; ושילבתי ידע מתחום הארכיאולוגיה ההיסטורית בחקר סוגיות מיקרו ( תחום ידע שבו עסקתי בעיקר במסגרת המעבדה לחקר איכרים בעבר שהקמתי יחד עם פרופ' יובל גדות בבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ שבאוניברסיטת תל אביב ) . המחקרים זכו לתמיכה נדיבה מהקרן הלאומית למדע ( מענק מספר 20 / 2692 ) ומבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, שתמך במעבדה . אולם ככל שהתרחקתי ממחקר המתמקד בפלאחים פלסטינים, כך גם התקרבתי בשנית אל לב לבן של סוגיות הקשורות ספציפית לפלאחים הפלסטינים . שכן, לאורך המחקר, התבהר לי בהדרגה שלא מעט מהרקע ששאבתי מהספרות המשנית עבור המחקר המוקדם על הפלאחים בארץ, בעיקר בסוגיות הקשורות לתקופה העותמאנית, היה רחוק מלהיות מדויק ודרש עיון מחודש . בנוסף, בחינת סוגיות אלה בטריטוריות נוספות ולאורך תקופה ארוכה יותר אפשרה לבודד בצורה יעילה יותר את השפעת הגורמים הייחודיים לארץ, ובכללם השפעת העלייה הציונית, רכישת האדמות, ושאלות העוסקות במאבק הלאומי הפלסטיני, על הפלאחים . עיקר פרסומיי נכתבו בשפה האנגלית, השפה שבה חלק גדול מהמחקר על המזרח התיכון נכתב . היו שבאו על כך בטענות, במיוחד בכל הקשור לפרסום על הפלאחים, שכן בין קוראי העברית קיים עניין בנושא . בספר זה, הראשון שכתבתי בעברית, מוצע עיון מחודש במגוון סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות הניצבות במרכז הדיון על הפלאחים הפלסטינים, ואל תוך הדיון רתומות באופן נרחב תיאוריות, מאחר שלהבנתי אלה השפיעו מאוד,
|
|