|
|
עמוד:14
14 מִשַּמּוּרַמַת לְסֶמִירָמִיס 6 כי המוטיב האוטוביוגרפי השלישי בכתובת ועוד אומר ח . תדמור, מלכותית אשורית, הוא חלק ההקדמה באנאלים של שמשי-אדד ה-ה' ( 824 - 811 לפנה"ס ) שבו הוא מספר על נסיבות עלייתו לכס המלוכה : "כאשר אשור-נַדִן-אַפְּלי, בימי שלמנאסר אביו, הלך בדרך הרעה, חרחר מרד והתקוממות, גרם לארץ למרוד, והתכונן למלחמה, אילץ את כל עם אשור לעמוד לצִדו, בקושרו ( אותם ) בשבועות ( של אחריות הדדית ) , הסית את הערים למרוד, והקשיח את פניו להתחיל במעשי איבה : הערים נינוה, אַדִאַ, שִבַּנִבַּ, אִמְגֻר-בֶּל . . . זַבַּן, לֻבְּדֻ, אַרַפְּחַ, ארבֶּלָה, ואתָן אַמֵדִ, תל-אבְּנ, חִנְדַנֻ, בסך הכל 27 ערים ומחוזותיהן אתן, אשר מרדו בשלמנאסר, מלך ארבע הכנפות, אבי, ועמדו לצִדו של אשוּר- נַדִן-אַפְּלִי . ( מרידות אלה ) אני דכֵּאתִי כליל" . שלֹא כאסרחדון, אין הוא מודה שהיה בן צעיר, אך הדבר ברור : אַשוּר-נַדִן-אַפְּלִי המורד, אשר שמו מעיד עליו, היה, כנראה, בכורו של שלמנאסר ה-ג' . שמשי-אדד היה, כנראה, אחד הנסיכים הצעירים . מרידתו ( בלשונו של שמשי-אדד ) של אשוּר-נַדִן-אַפְּלי, היתה בחינת משבר גדול בהיסטוריה של אשור . המלחמה בין האחים נמשכה שש שנים, והיא נזכרת בכרוניקה אפונימית כשנות ה- siḫu ( = מרד ) . נסיבותיה של מלחמת אזרחים זו, לוטות בערפל, אומר תדמור, והידיעה היחידה עליה נמצאת בדברי שמשי-אדד, והיא — שאחיו היה המורד, והוא זה שהשיב את הסדר החוקי על כַּנו . זהו מצב בלתי רגיל, אם כי, לא בלתי אפשרי . ( למשל : מרד אבשלום, בדוד המבוגר ) , אולם, אומר תדמור, תהיה זו כמובן פשטנות יתרה לראות בכתובות שמשי-אדד היסטוריה אובייקטיבית . אמנם, לא ידוע מה אירע בדיוק, אך אין ספק שבספור האוטוביוגרפי, יש נימה אפולוגטית, והדבר בולט בעיקר, בהתחשב בכך שהסיפור בשני "כתבי היד" ( האסטלה = המצבה של כַּלַח, והאסטלה של אשור ) — נתחבר בזמן מאוחר יותר : 6 ח . תדמור, בספרו הנזכר : אשור, בבל ויהודה . במאמרו : אוטוביוגרפיה אפולוגטית בכתובות מלכי אשור . עמ' 73 - 74 .
|
|