|
|
עמוד:12
12 יורם הרפז מהחינוך . רק מנהלים ומורים אמיצים המתעקשים לחנך, גם בימי מלחמה, מצילים את החינוך מפני נטייתו האובדנית . מהי מטרתו הייחודית, המובהקת, העיקרית, של החינוך, מטרה שהמוסדות החברתיים האחרים אינם יכולים ואינם רוצים להשיגה, מטרה שהחינוך עצמו שכח ? מטרת החינוך היא ללמד את התלמידים לחשוב, לחשוב היטב ולחשוב טוב . לחינוך, כמובן, יש מטרות נוספות — להקנות ידע ומיומנויות, להנחיל ערכים, לאפשר מימוש עצמי ועוד — אך המטרה "ללמד את התלמידים לחשוב, לחשוב היטב ולחשוב טוב", כוללת חלק ניכר ממטרות אלה . יתר על כן, היא נחוצה כיום — בעידן שבו אנשים מאבדים את יכולתם, הרופפת ממילא, לחשוב, לחשוב היטב ולחשוב טוב עקב לחצי הקפיטליזם, הפופוליזם, המדיה החדשה ומצבי החירום — יותר מאי-פעם . לחשוב — מוטיבציה מטרת החינוך היא לערב את התלמידים בחשיבה על ועם התכנים הנלמדים בבית הספר ולהתנסות בעצמם כאנשים חושבים, כהומו-ספיינס . "אבל זה מה שתלמידים עושים בבית הספר, לא ? חושבים . מה הבעיה ? ! " תלמידים אכן חושבים בבית הספר — משתתפים בשיעורים, מסכמים במחברת, מכינים שיעורי בית, מתכוננים לבחינות וכדומה — אך זוהי לא חשיבה של הומו- ספיינס, אלא חשיבה של "הומו-סכוֹלֵה", "אדם-בית ספר" — אדם עם חשיבה בית-ספרית טיפוסית : חשיבה מנוכרת, מחוצנת, לצורך הפגנה בשיעורים ובבחינות . חשיבה כזו אינה קיימת מחוץ לבית הספר, באתרי העבודה והפנאי ; חשיבה כזו היא תוצר מובהק של בית הספר . וכאשר אתרי העבודה והפנאי אינם מצליחים לנטרל אותה — לעשות לה deschooling — ולאתחל אותה כחשיבה תקינה, החשיבה הבית-ספרית ממשיכה להתנהל גם בהם — חשיבה בית-ספרית לכל החיים . על בית הספר תלוי שלט גדול, בלתי-נראה אך מורגש היטב : "הכניסה לחשיבה אסורה ! " . מייקל ברבר, שעיצב את החינוך באנגליה בתקופת שלטונו של טוני בלייר, סיפר באחד מספריו שהיה עד לשיחה כזאת : מורה לתלמיד : "מה אתה עושה ? " תלמיד : "חושב" . מורה : "אז תפסיק לחשוב ותתחיל לעבוד ! " מתיו ליפמן, אבי התוכנית "פילוסופיה לילדים", כתב באחד מספריו : "אם השפה ניתנה לנו כדי להסתיר את מחשבותינו, בית הספר ניתן
|
|