|
|
עמוד:14
14 הקומדיה האלוהית : פורגטוריום אֶת הַצַּוִּים הַנִּצְחִיִּים לֹא הֵפַרְנוּ, שֶׁכֵּן הַלָּה חַי וּמִינוֹס אוֹתִי אֵינוֹ כּוֹבֵל, 78 כִּי אֲנִי מִן הַחוּג שֶׁבּוֹ נִמְצָאוֹת עֵינֶיהָ הַצְּנוּעוֹת שֶׁל מַרְצְיָה שֶׁלְּךָ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁעֲדַיִן מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ, הוֹ חָזֶה קָדוֹשׁ, שֶׁתִּרְאֶה בָּהּ מִי שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְךָ : 81 וּבְכֵן – בְּשֵׁם אַהֲבָתְךָ אֵלֶיהָ, תַּטֶּה לִבְּךָ אֵלֵינוּ הַרְשֵׁה לָנוּ לְהִתְהַלֵּךְ בְּשֶׁבַע מַמְלְכוֹתֶיךָ ; אָבִיא אֵלֶיהָ מִמְּךָ בִּרְכוֹת תּוֹדָה, 84 אִם תֵּאוֹת לִהְיוֹת מֻזְכָּר שָׁם לְמַטָּה " "מַרְצְיָה כֹּה יָשְׁרָה בְּעֵינַי כְּשֶׁהָיִיתִי שָׁם," הוּא אָמַר אָז, 87 "שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁהִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי, עָשִׂיתִי כָּעֵת כְּשֶׁהִיא שׁוֹכֶנֶת מֵעֵבֶר לַנָּהָר הָרַע, הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד לְהָנִיעַ אוֹתִי, 90 לְפִי אוֹתוֹ הַחֹק שֶׁנֶּחְקַק כְּשֶׁיָּצָאתִי מִשָּׁם אַךְ אִם גְּבִירָה מִשָּׁמַיִם מְנִיעָה וּמוֹשֶׁלֶת בְּךָ, כִּדְבָרֶיךָ, אֵין צֹרֶךְ בְּדִבְרֵי חֲנֻפָּה : 93 דַּי שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי בִּשְׁמָהּ וּבְכֵן, לֵךְ, וּדְאַג לַחְגֹּר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בְּצִמְחֵי קָנֶה רַכִּים וּרְחַץ אֶת פָּנָיו 96 מִכָּל לִכְלוּךְ שֶׁדָּבַק בָּהֶן ; שֶׁכֵּן לֹא יִהְיֶה זֶה יָאֶה, אִם עֵינָיו תְּכֻסֶּינָה בְּאֵיזֶה עָנָן, לָבוֹא כָּךְ בִּפְנֵי 99 רִאשׁוֹן הַשָּׂרִים, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַשָּׁמַיִם בָּאִי הַזֶּה סָבִיב סָבִיב בִּבְסִיסוֹ, שָׁם לְמַטָּה בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַכִּים הַגַּלִּים, 102 צוֹמְחִים שִׂיחֵי קָנֶה בַּבֹּץ הָרַךְ :
|
|