|
|
עמוד:12
12 | בחזרה לטקסט ילדות : דפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בספרות וזיקתם לביבליותרפיה ( של מרים ילן-שטקליס, של לאה גולדברג ושל דויד גרוסמן ) העוסקות כולן בפניה השונות של תופעת "האני האחר" . במרכז החלק השני של פרק זה יעמוד סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן הצל, שמבחינת נושאיו ועולמו מופנה בראש ובראשונה למבוגרים, אבל צורת הכתיבה שלו – אגדה אומנותית, דומיננטית בספרות הילדים . כל דפוסי הדיאלוג המופיעים לאורך הספר ייבחנו דרך שתי תשתיות תאורטיות הקשורות בתהליך הקריאה : הראשונה היא המושג "המוען-נמען הכפול", והוא מתאר את אופיו הייחודי של הטקסט לילדים הנכתב בדרך כלל על ידי מבוגר ופונה אל ילד . למושג מרכזי זה אקדיש את החלק הראשון של המבוא התאורטי . התשתית השנייה שתסייע לי לבדוק את תהליכי הקריאה בטקסטים שיובאו כאן היא המודל שמציע אפליארד ( 1991 Appleyard, ) לתיאור מהלך ההתפתחות של הקורא מילדות עד זקנה . לתאוריה התפתחותית זו אקדיש את חלקו השני של המבוא . חלקו השלישי של המבוא יוקדש לדיון קצר במאפייניו הייחודיים של הדיאלוג הביבליותרפי . 3 ההקשר הביבליותרפי אינו נדון באופן ישיר ברוב פרקי הספר, אבל לעצם הדיון בדפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בטקסטים ספרותיים נודעות השלכות על התהליך הביבליותרפי, ועל כן בחרתי להקדיש כמה משפטים בסוף הפרקים למבט ייחודי זה, מעבר להנחה הכללית שבהיותי ביבליותרפיסטית נקודת מבט זו היא מאפיין מרכזי באופן הקריאה והכתיבה שלי . 3 כפי שנדונו בהרחבה בספרי חותם האותיות, 2009 .
|
|