|
|
עמוד:10
10 | בחזרה לטקסט ילדות : דפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בספרות וזיקתם לביבליותרפיה ניתן אפוא לומר כי התהליך מאפשר לנו לדובב את קול הילד שהיינו ולנהל איתו דו-שיח דרך הקול המבוגר שלנו בהווה החוזר אל הטקסט . ההתבוננות בדיאלוג בין קול הילד לקול המבוגר, המתאפשרת באמצעות החזרה אל טקסט הילדות, פותחת פתח גם להתבוננות במופעיו של הדיאלוג הזה בתוך הטקסטים הספרותיים עצמם . בספר הנוכחי ביקשתי להרחיב את המושג "חזרה לטקסט ילדות" ולבחון את דפוסי הדיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד, כפי שהם מתממשים בטקסטים ספרותיים שונים, ולהצביע על האפשרויות השונות למימושו בכל אחד מהטקסטים הללו . בחרתי לדון בטקסטים שנכתבו הן לילדים והן למבוגרים, כשבכל אחד מהם נמצא דיאלוג סמוי או גלוי בין קול הילד לבין קול המבוגר . באופן כללי ניתן לומר כי נוכחותם של שני הקולות מאפשרת דיאלוג בין עולם הילדים לעולם המבוגרים, עולמות שלא תמיד קל או אפשרי לגשר עליהם ולחבר ביניהם . גם בעולם "ליברלי" כשלנו - שבו נדמה לעיתים כי נוצר גשר כזה, ולפעמים אף מתהפכת בו ההיררכיה בין מבוגר לילד - עדיין נותר תחום גדול המצביע על פער מהותי בין שני העולמות . בספרו בלבול השפות בין המבוגר לילד מצביע פרנצי ( 2003 ) על פער זה דרך המקרים הקיצוניים של גילוי עריות ומדבר על הטראומה שהמבוגר הפוגע יוצר בילד בפנייה אליו ב"שפת המבוגרים", שפת התשוקה, כאשר הילד זקוק לאהבה המדברת ב"שפת הרוך" . מכיוון שהטקסט הספרותי הוא טקסט אומנותי, וככזה הוא חף מאינטרס כלפי הקורא ( יאקובסון, 1986 ) , ניתן לקבוע ששפתו מעצם טיבה היא "שפת הרוך" . גם הדיאלוג בין קורא בוגר לבין הטקסט מתקיים במסגרת שפה זו . הדיאלוגים שאתאר כאן מאפשרים אפוא גם לקורא המבוגר לחזור ולהתחבר אל ממד הרוך באמצעות המגע עם הטקסט, בין אם הוא משחזר את קולו של הילד ובין אם הוא פונה אליו בקולו באופן ישיר . מבנה הספר במרכז הספר תעמוד אפוא הצגה של דפוסי דיאלוג שונים בין קול המבוגר 1 צורות הדיאלוג לקול הילד כפי שהם מופיעים בטקסטים לילדים ולמבוגרים . האפשריות שבין מבוגר לילד יפורטו לאורך הפרקים : 1 עם זאת עיקר הספרים שאדון בהם בספר זה הם ספרי ילדים .
|
|