|
|
עמוד:14
בערכיה של חברה זו, או לפחות תבעו שינוי . למתח זה היו מאפיינים מעמדיים מובהקים : מן העבר האחד שכבת העילית המורכבת מקבוצת משפחות מיוחסות ועשירות, ומן העבר האחר בני מעמד הביניים הבינוני והנמוך, ששיפר את מצבו הכלכלי ורכש השכלה . בשנות הארבעים, שתי הקבוצות היו חלוקות ביניהן גם בשאלות פוליטיות ואידיאולוגיות . הקו החוצה בין שתי הקבוצות היה בשאלת התגובה להתערערות מצבה הבטחוני והכלכלי של יהדות עיראק . בשנות השלושים ובמיוחד בשנות הארבעים, נראה היה ליהודים רבים שהקרקע הולכת ונשמטת מתחת לאפשרויות הקיום היהודי בעיראק . וזאת, כתוצאה מהתפתחויות פנימיות בתוך עיראק מעליית התנועה הלאומית העיראקית; מעליית מגמות אנטי יהודיות, ששיאן בפרעות 1941 בבגדאד; מן התהליך המתמשך של דחיקת יהודים ממשרות בשירות המדינה, ויותר מאוחר גם דחיקתם מהמסחר והבנקאות, והגבלת מספרם של יהודים במוסדות להשכלה גבוהה . תופעות אלו יצרו אווירת משבר . נפגעו מאלה במיוחד בני הנוער, אותם צעירים שרכשו השכלה וביקשו להשתלב בחברה, אך אפשרויות ההשכלה הלכו ונחסמו בפניהם . תגובתה של ההנהגה היהודית להתפתחויות אלה החריפה את המתח בינה ובין דור הצעירים . הנהגה זו, ששיתפה פעולה עם השלטון העיראקי שבחסות בריטניה כאשר האורייאנטציה הפרוהאשמית והפרובריטית בה נקטה התנפצה זה מכבר, לא היתה מסוגלת לתת מענה לבעיות שהטרידו את הקהילה, במיוחד את בני הנוער . בני הנוער חיפשו פתרון רדיקאלי לבעיותיהם ופתרון מסוג זה לא היה בידם של ראשי הקהילה, להיפך . הם בחרו להצניע את הבעיה היהודית . על רקע זה מילאה התנועה הציונית תפקיד חשוב ביותר . היא היתה עוגן הצלה או נתפסה כעוגן הצלה בעיני בני הנוער . אמנם, לא היה זה "עוגן ההצלה" היחיד . "עוגן הצלה'' אחר היתה המפלגה הקומוניסטית, שהיתה מסוכנת הרבה יותר, אבל גם היא התחרתה על אותו קהל יעד, על אותה שכבת בני נוער . המפלגה הקומוניסטית כמו התנועה הציונית, אמורה היתה לתת להם פתרון . יחד עם זאת, לתנועה הציונית היה יתרון לעומת המפלגה הקומוניסטית, כיון שהתאימה למערך הנפשי של בני הנוער ולציפיות שלהם . התנועה הציונית התייחסה בחיוב לערכי העולם המודרני, בהיותה חלק ממנו, ובכך התאימה לבני נוער צעירים שהזדהו עם המודרניזציה ועם רעיונות ההשכלה, אליהם התוודעו באמצעות מערכת החינוך של הקהילה . גם תפיסותיה הלאומיותיהודיות של התנועה הציונית והתייחסותה החיובית אל העבר היהודי, לאו דווקא אל ההווה היהודי, גם אלו משכו רבים מבני הנוער, שעדיין נמצאו על קו התפר שבין מסורת למודרניות . צעירים אלה באו ממשפחות מסורתיות ומרקע מסורתי . הם לא שללו את ההווייה היהודית ולא אוו לוותר על זהותם הלאומית היהודית, ועם זאת חיפשו ביטוי חדש, ביטוי מודרני לתחושותיהם הלאומיות . בתנועה הציונית מצאו מיזוג של ישן וחדש . תנועת "החלוץ" היתה תנועת נוער, וככזו נועדה לתת מענה למצוקותיהם של בני הנוער . האידיאל הציוני החלוצי היה פתרון שהציעה למצוקה . קבלתם של 14
|
|