|
|
עמוד:13
היה לצפות למידה מסוימת של מוביליות פוליטית בקהילה, שכוחות חברתיים חדשים יוכלו לקבל ייצוג בהנהגה . ואולם, מוקד הכוח ומוקד השליטה בקהילה לא היו בידיה של ההנהגה הרשמית . מי ששלטו למעשה בקהילה היו קבוצת אנשים שהשתייכו למעמד העשיר ביותר, לאותו רובד צר מאוד של בעלי הון : בעלי קרקעות ) שלא היו רבים ( , בנקאים ומלווי כספים כל אותם אנשים בעלי השפעה ובעלי קשרים בחברה המוסלמית . עוצמתם נבעה הן מכוחם הכלכלי והן מכוחם הפוליטי, במיוחד בזכות קשרים עם ראשי השלטון . מכאן, שלא ההנהגה הנבחרת והרשמית אלא דווקא אותה קבוצת נכבדים, היא זו שהיוותה את ההנהגה האמיתית של הקהילה בבגדאד, וכוחה של זו לא בא לה מן הציבור היהודי, אלא דווקא מכוח ההישגים של חבריה בתחומי הכלכלה והחברה הכללית . שהרי ככל שאדם היה חשוב יותר, בעל עמדה כלכלית חשובה יותר, כך היתה לו אפשרות לרכוש השפעה בקרב ההנהגה המוסלמית . יש לציין, שהיתה זו הנהגה בעלת מאפיינים חיוביים ביותר : הנהגה ששאפה לרפורמות ולתיקונים בחברה היהודית; היא שמימנה רבים ממוסדות הסעד, החינוך והתרבות בקהילה היהודית . היא זו שהקימה בתי ספר ובתי חולים . ועם זאת, היתה זו הנהגה שמרנית . וכיון שלא היתה תלויה בציבור הרחב, עשוי היה להיווצר מצב, שהיא גם לא היתה קשובה למצוקותיו של הציבור . התנועה הציונית פעלה בעיראק בין השנים 2491 1951 ובמסגרתה התחנכו כמה אלפי בני נוער . רובם של אלה באו משכבת הביניים הבינונית והנמוכה בקהילה . היו בהם תלמידי תיכון ובוגרי תיכון, בנים שמוצאם ממשפחות מסורתיות ויחד עם זאת צעירים שנחשפו לרעיונות ההשכלה האירופית באמצעות בתי הספר של הקהילה . גורמי המתח והמאבק בתוך הקהילה ראשיתם של תהליכי מודרניזציה וחדירת ההשכלה לעיראק, היו כבר בשלהי המאה ה 19 . הראשונים היו עשירי הקהילה ומנהיגיה שסיפקו לבניהם השכלה אירופית, או בעלת אוריינטציה אירופית, באמצעות בתי הספר של אליאנס . חלק מן הצעירים אף יצאו לאירופה, ללבנון או למצרים, כדי לרכוש השכלה גבוהה . אבל בשנות העשרים התרחב מעגל המשכילים אל שכבת המעמד הבינוני . בתקופה זו נראו ניצנים ראשונים לצמיחתה של עילית חברתית חדשה, שניתן היה לצפות שתדרוש ביטוי פוליטי וארגוני בקהילה . בשנות הארבעים, במקביל לעלייה ברמת החיים וברמת ההשכלה הכללית של האוכלוסיה היהודית, כבר היו מרביתם של בני הנוער היהודיים חשופים, בעוצמה זו או אחרת, להשפעות המודרניזציה . לתמורות אלה התלווה מתח בין ההנהגה הוותיקה של הקהילה ובין הצעירים המשכילים בני המעמד הבינוני . המתח היה במישור הביןדורי, הביןמעמדי וגם במישור האידיאולוגי . בראש וראשונה היה זה מתח בין שני דורות בין ותיקים ומבוגרים בני המאה ה 19 ובין צעירים בני המאה ה 02; בין אנשי החברה המסורתית ובין מי שמרדו 13
|
|