|
|
עמוד:10
שהתחתן עם בחורה צרפתיה ממשפחת גינזבורג; ב 1919 היא ניסתה להקים אגודת נשים ציוניות בתוניסיה, בשם "התקוה" . למעשה, אגודה זו, בין היתר בגלל הבעיות האישיות הקשות שהיו לאשה הזאת, כמעט ולא היתה בעלת משמעות בחיים הציוניים ( . כאן אני מתייחס לבנות פעילות בתנועה, השואפות גם למנהיגות . שתי נשים כאלו אנחנו מוצאים בשני מרכזים שונים בתוניסיה בעיר תוניס עצמה, בתנועת צעיריציון, אחת מראשי התנועה היא בחורה, המנהלת פעילות לא רק בתוניסיה אלא גם פעילות צפון אפריקנית; לעומתה, במרכז תוניסיה שאנו יודעים מעט מאוד על פעילות ציונית בה בין המלחמות מופיעה בחורה בשם לידיה סיירה, שמוצאה מסוסה והיא היגרה לעיר צפאקץ . היא המנהיגה המרכזית של הפעילות הציונית שם, ואם כי יש שם גם מנהיגים אחרים היא היתה למנהיגה של התנועה . ועד כדי כך היתה נחושה בפעילותה, שכאשר המנהיגות מחליטה על העפלה, היא שולחת את אחותה ואת אחיה הקטן למחנות המעפילים באלג'יריה, משם עולים ארצה, וזאת כדי להוכיח תרומה אישית ולהראות שכל משפחה צריכה לנהוג כך ולתת את הקרבן הזה . ובכן, חדירתן של נשים לפעילות הציונית היא משמעותית מאוד, ומבטאה את תהליך המודרניזציה, כמו גם את השוני בהנהגתן של תנועות הנוער היהודי בתוניסיה, לעומת אלו שבארצות צפון אפריקה האחרות . בכל הסיבות האלה גם יחד, יש כדי להסביר מדוע היתה באמת בתוניסיה מערכת של פעילות ציונית ענפה ומשמעותית, לאחר מלחמת העולם השנייה . ועתה, לנקודה נוספת : מה היתה המשמעות של תנועת הנוער בחברה היהודית בכלל ? דפוס פעילות של נוער המקיים פעילות קהילתית משמעותית, לא היה כלל בחברה המסורתית של תוניסיה, לפחות לא עד הופעתן של תנועות הנוער . והנה, בפעם הראשונה בא נוער המערער על איזושהי דרך במקרה זה, הדרך של ההנהגה הציונית המקומית ורוצה להשפיע בתוך החברה היהודית . ניקח בחשבון שבעיר תוניס, לכל יהודי מגיל 21 יש אפשרות להשפיע ולבחור גם את מועצת הקהילה היהודית, ואם הנוער הוא אקטיבי ומאורגן יותר מן האחרים, הרי יש פה כוח השפעה ממשי, המבטא עצמו בבחירות הדמוקרטיות להנהגת הקהילה היהודית בתוניס . זה אלמנט חדש, שבעבר לא מצאנו אותו בכלל . וכך הופך הנוער להיות פעיל בחברה היהודית, גורם אקטיבי ולא גורם סביל . החשוב ביותר, שזה מבטא את רצונו של הנוער למודרניזציה, לא בדרך הסבילה אלא בדרך הפעילה . מתוך אותה נקודת ראות, ממש בקצה המזלג, אפנה לראות בפרספקטיבה המשווה את הנעשה בארצות צפון אפריקה האחרות . אני יודע מעט על מה שקורה בתנועות הנוער היהודיות באלג'יריה . אני יודע שהיו בה תנועות נוער יהודיות, אבל תנועות נוער ציוניות כבתוניסיה כמעט ולא היו בה עד מלחמת העולם השנייה וגם אחריה . מה שהתקיים היה לדעתי קטן מאוד ורדוד . כלומר, בין השנים 4291 ,1936 לא היתה בכלל פעילות של תנועת נוער ציונית . גם בשנים 3491 1948 עדיין היה די רדוד, מבחינת פעילות תנועות הנוער הציוניות . זה 10
|
|