ד"ר חיים סעדון - המקרה של תוניסיה

עמוד:8

הראשון היה שלב ההקמה, שנמשך בין השנים 52­ 1924 ל­ 03­ 1929 . זהו שלב הייסוד של תנועות הנוער בחברה הכללית ובחברה היהודית, ואלו אינן תנועות נוער ציוניות . השלב השני היה שלב ההתגבשות של תנועות הנוער כחלק ממחנות אידיאולוגיים, וזה היה בעשור השנים 0391­ 1940 . בשלב זה אנו מוצאים תנועות נוער ציוניות המדגישות היבטים מובהקים מאוד, של רביזיוניזם מצד אחד ) קרי בית"ר ( , והשומר הצעיר מן הצד האחר . לא פחות חשוב הוא המאבק ביניהן, הדומה לדעתי, מבחינת הדפוסים שלו, למאבק שהתנהל בעולם היהודי . השלב השלישי מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה והשפעותיה עד הקמת מדינת ישראל . בתחילה נחלשה הפעילות של הנוער, באופן טבעי, הן בגלל החוקים של וישי והן בגלל הנוכחות הגרמנית, ולאחר מכן, בשנים 3491­ 1948 היא התחדשה דווקא בעקבות המלחמה . לשלב הזה אני קורא "שלב ההגשמה" של תנועות הנוער . העובדה, שהנוער היהודי במלחמת העולם השנייה במגרב נפגע יותר מכל אוכלוסיה יהודית אחרת, והעובדה שמיד אחרי המלחמה היה הנוער בשלבים של חיפוש דרך חדשה, הובילה לגיבוש נוער בעל נחישות החלטה לגבי דרכו החדשה . הנוער נאלץ לבחור בין שתי אלטרנטיבות : לפנות לקומוניזם עם כל ההשלכות הנובעות מכך, או לפנות אל הציונות, עם כל ההשלכות הנובעות מכך . משמעות הציונות במקרה זה, בתוניסיה שלאחר המלחמה, תהיה לפחות למספר קבוצות של נוער ­ רק עלייה לארץ . ומכאן, התגבשות התנועה עד לעלייה, כאשר הכוונה היא בעיקר להכשרה בתחום החקלאות והעברית . בשנים 8491­ 1956 אנחנו מבחינים בשלב חדש של התארגנות של תנועות נוער, שנובע כמובן מהקמת מדינת ישראל ומכמות השליחים ועוצמתם שהגיעו ממדינת ישראל, מטעם כל המפלגות . השליחים שהגיעו לצפון אפריקה שינו למעשה את תנועות הנוער, לפחות משני היבטים : א ( השליחים מהארץ הם המנהיגים והמנווטים את התנועות באופן חד משמעי, וכמובן על חשבון הפעילים מהיהדות המקומית; ב ( רב­גוניות ומאבקים בין תנועות הנוער על דרכו של הנוער הצפון אפריקאי בארץ ישראל . כלומר, באיזו מידה עתידה העלייה מצפון אפריקה להיות גם רזרבה מפלגתית בארץ . אשר למשמעותה של פעילות תנועות הנוער, אתייחס תחילה לתנועות הנוער שבמסגרת הציונות, בחברה הציונית . לאחר מכן אתייחס לחשיבות תנועות הנוער בחברה היהודית בכלל . בניגוד למצב שהיה בהתארגנות הציונית עד הופעתן של תנועות הנוער, כאשר היתה רק התארגנות של אגודות בודדות, שלפעמים כמעט ולא היה מכנה משותף ביניהן ­ תנועות הנוער הציוניות יצרו אחידות בדפוס הפעולה הציונית . העובדה שחבריהן לבושים באותו אופן, שיש להם מערכת אידיאולוגית, שיש להם הנהגה מרכזית היוצאת ממקום אחד ועוברת למקומות ולסניפים האחרים ברחבי תוניסיה ­ כל זה הביא אלמנט של אחידות, שהתפתח מאוד בשנים שמאז 1930 ועד הקמת מדינת ישראל . מוקד ההתרחשויות נמצא בתוניס הבירה, שם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא