|
|
עמוד:11
ראוי לציין כי תנועות הנוער שומרות גם היום על הפיצול הפוליטי . ניתן למצוא בהן את כל המיגוון הפוליטי בית"ר ו'בני עקיבא', 'מחנות העולים' ו'הנוער העובד', 'השומר הצעיר' ו'הצופים' . גם מבחינה זאת ניתן למצוא בהן את המורשת של תנועת הנוער שהיא מצד אחד, תורמת למושג של אזרח טוב, ומצד שני, לערנות ציבורית פוליטית . כיום, עיצוב אזרח טוב מקביל לעיצוב אזרח מצליח . לצערי, בדעת הקהל כיום, בארץ וגם בתנועה הקיבוצית, העיקר הוא להצליח . להצליח כלכלית . אך אם יש עוד מקום שמדברים בו על אזרח טוב ולא על אזרח מצליח בלבד, הרי זה בתנועת הנוער . אם יש עוד מקום שמדגישים בו קולקטיביות ולא רק אינדיווידואליותאגואיסטית הרי זה בתנועת הנוער, שהיא עדיין קיימת . הודות לפיצול הפוליטי, תנועת הנוער תורמת לאכפתיות פוליטית . במדינות העולם, בדרך כלל, העירות הפוליטית היא קטנה . גם בארה"ב, כאשר בוחרים בנשיא משתתפים רק כחמישים אחוז של האזרחים בבחירות . יכול מישהו שלא לאהוב את הפוליטיזיציה היתרה של החיים הציבוריים שלנו, אבל היא עובדה, וגם היא מורשת של תנועות הנוער, בגלגול הפוליטי שלהן . עם הקמת המדינה, החלו תהליכי נורמאליזציה חברתית . עם בניין המשק בארץ התעשייתי והשירותי, התחזקה בו הרוח הקפיטליסטית . עם המשבר הכלכליפיננסי במשק הלאומי, שבא בעקבות אינפלציה מטורפת וריבית רצחנית זועזעה הסתדרות העובדים . חברת העובדים ספגה מכות קשות . 'סולל בונה' התפוררה, 'כור' עברה תהליך הבראה מכאיב, קופת חולים בסכנת קריסה . וגם התנועה הקיבוצית, שעברה משבר כלכליפיננסי, איבדה מוניטין . אין שום ספק שלמשבר התנועה הקיבוצית השלכות, במיוחד, על מעמד תנועות הנוער בחברה הישראלית, והוא גם הרקע לכך שאין מספיק מדריכים מהקיבוצים בתנועות הנוער, שהמתח האידיאולוגי נחלש ושאין פאתוס קולקטיביסטי מול הקרייריזם האינדיווידואליסטי . אף על פי כן, עוד טבועים כיום בחברה הישראלית, משקעים ערכיים משמעותיים מארץ ישראל של תנועות הנוער . המושג 'שליחות' הוא עדיין לגיטימי לעומת קריירה . כיוס המושג 'קריירה' הוא דומינטטי . גם בחברה הקיבוצית מדברים על דפוסי קריירה . ראו אילו סמינרים אנו עורכים כיום, ואילו כותרות נותנים לסמינרים של המכון לייעוץ ארגוני . המושג 'קריירה' הפך להיות מושג מרכזי . לא יגידו כיום : בואו נערוך סמינר רעיוני . זה בכלל כבר לא קיים . מדברים על משאבי אנוש וקריירה שנייה, קריירה שלישית כל מיני דברים שהם חיובים לעצמם . ובכל זאת, כשאני קורא מאמרים, נאומים והכרזות, המושג 'שליחות' עדיין נפוץ בחברה הישראלית : עדיין נוהגים זהירות בגורל החקלאות . מתייחסים לחקלאות לא רק כסקטור כלכלי, אלא כמשהו שאולי הוא תשתית החברה והמדינה; עדיין נזהרים מלהעלות על נס את הפער הסוציאליכלכלי, מושגי השוויון עדיין קיימים; פיזור אוכלוסייה הוא דבר רצוי . דו''ח שבס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה, בנוי על הקונספציה של פיזור אוכלוסייה : ככל שאתה רחוק יותר מתלאביב תקבל תמריץ כלכלי חזק יותר . יש בכך בסיס אידיאולוגי לפיזור אוכלוסייה . 11
|
|